יוצאת לדרך חדשה

ראשית עדכון קצר על התזזתית שלנו (שם זמני שאני הוגה בחיוך ובאהבה):

היא הגיעה אתמול בסיום המשמרת שלה בעבודה (כרגע היא משרתת יומיים בשבוע בצבא כסמב"צית בחמ"ל בבסיס אי שם במרכז הארץ, ושאר הימים היא פנויה ויש לה אישור לעבוד). פעם בחודש היא גם סוגרת שבת.

היא נראתה טוב, יותר טוב ממה שציפיתי. עדיין תזזיתית אבל נדמה היה לי שהיא רגועה יותר (יחסית אליה, הכל יחסי).

היא סיפרה לנו את כל מה שעבר עליה בשבוע שעבר ובסוף השבוע ונראה היה שבסך הכל, עם כל הקשיים (הביקור בשלוותה אצל חברתה, הביקור אצל אימה בבית שהעלה המון זיכרונות קשים אבל היה גם מלא חוויות טובות של בילוי עם אחיה ואחותה הקטנים ושיחות די טובות עם אמא שלה) היו גם חוויות טובות - עם חברות ועם ידידים בסוף השבוע.

מהבחור היא נפרדה, סופית לפי מה שהיא אומרת, והוקל לנו מאד.

היא אמרה שאמא שלה סידרה לה טיפול (בנוסף על הפסיכולוגית הקבועה שלה) גם ייעודי לנפגעות פגיעה מינית, וזאת למרות שהיא חיילת ובעיקרון אמורה להיות מטופלת במסגרת הצבאית. מה שהצבא סיפק בתחום הזה עד כה נשמע הזוי, והפעלנו את בתי שיצרה קשר עם ידיד שלה שהוא קב"ן - כך שתזזיתית יכולה ליצור איתו קשר ולקבל גם ממנו טיפול וסיוע (בהפניה לפסיכיאטר צבאי למשל). בתי אמרה שככל שיותר אנשים ובעלי מקצוע יהיו איתה בקשר ויראו אותה לעיתים קרובות כך יותר טוב. ואני סומכת על בתי.

היא הלכה לישון מוקדם כי הבוקר יצאה מוקדם לבסיס ליום ארוך. ייתכן שתישאר לישון בבסיס.

ועכשיו לנושא אחר:

יש לנו לא מעט קרובים בחו"ל ואנחנו ידועים כמכניסי אורחים מאד נוחים.

בשבוע הבא תתקיים חתונתו של האחיין הצעיר ביותר שלנו (של T) ויצא איכשהו שלחתונה הזאת כל בני הדודים מחו"ל וגם חלק ניכר מילדיהם יגיעו לחתונה.

כבר בחורף, כשהגיע ארצה לכמה ימים לכנס רפואי, "שריין" אותנו אחד מבני בני הדודים האלה, ג' נקרא לו, לארח אותו עם משפחתו לכמה ימים בתקופה של החתונה. הוא ואשתו וביתם הגדולה, שצעירה בכמה חודשים מחכמוד, כבר התארחו כאן במשך כמה ימים לפני ארבע שנים, וזכרנו אותם כאורחים נוחים ומתחשבים, אז לא חשבנו פעמיים והסכמנו.

גם לא ממש התייחסתי לתאריכים שהם שלחו לנו, ולא שמתי לב שהם מתכננים להיות אצלנו 11 יום!!! רק אתמול התחלתי להבין שהמשפחה הזו, שעכשיו כבר מונה 4 נפשות (נוסף גם פעוט בן שנה וחצי) תתנחל אצלנו במשך שבוע וחצי.

לפני כמה ימים שאלתי אואת ג' תו אם הפעוט זקוק לעריסה, כי כבר אין לי בבית. להורים יש מיטה זוגית בחדר שייעדתי להם, ויש גם מזרון מיטת יחיד שעליו תוכל לישון הגדולה, לצד מיטת הוריה. הוא ענה שכן, אם אפשר לארגן לול או משהו כזה, למרות שהבנתי שהוא ממש ילד ענק (האבא קרוב לשני מטר גובה!) ולא בטוח שהוא נכנס בלול. אבל שאלתי מחברינו את הלול הנייד שקניתי לבת שלהם בלידתה הראשונה.

שלשום הוא שאל אם יש לנו עגלה, כי אמנם הם מביאים עגלה עבור הפעוט, אבל אם הגדולה תירדם בחתונה.....

אז לא, אין לנו עגלה, בטח לא כזו שמתאימה לשינה של ילדה בת 5 (!?), שאלתי את בתי אם יש להם משהו אבל הם רק היום לפנות בוקר חזרו מברלין אז...התשובה תחכה.

אתמול הגדיל ג' לעשות, ואמר שביום שני הבא מתוכנן מפגש בני דודים לדור הצעיר (הדור שלו ושל ילדיי) והאם אנחנו נוכל לעשות לילדיהם בייבי סיטר.

בשלב הזה נפל לי האסימון, והבנתי שאני עומדת לארח משפחה של זוג הורים ושני ילדים קטנים, אחד מהם פעוט בן שנה וחצי - שחושבים כנראה שמעבר לשהות הארוכה (מאד! לטעמי) אצלי בבית, ארוחות כמובן וכו - נכונים להם גם שירותי אירוח נוספים.

נשמתי עמוק וכתבתי שלא. SORRY. ככה, פשוט לא ו-SORRY.

הוא ענה

no problem X

ואני מאד מקווה שהוא הבין את הרעיון הכללי.

מקווה גם שלא אצטער על כך שהסכמתי לארח אותם, או על כך שלא הערתי לו כבר בינואר או פברואר כשהוא שלח את תאריכי הביקור - שנראה לי שעדיף שעבור חלק מהזמן הם ייקחו חדר במלון או ימצאו בני משפחה נוספים שיהיו מוכנים לארח אותם....

וגם כאן כמובן