יוצאת לדרך חדשה

היא עובדת אצלי כבר המון שנים

בהתחלה היא הגיעה דרך חברת ניקיון, שבייאושי שכרתי כי לא הצלחתי למצוא עוזרת שתחזיק אצלי מעמד.

מכל מי שהם שלחו אלי (והיו הרבה, זאת היתה אחת הבעיות איתם) היא היתה הכי מוצלחת.

אבל כמה שביקשתי אותה, לא תמיד הם הביאו לי אותה.

הם טענו שהיא פשוט לא התייצבה לעבודה.

אחר כך היא סיפרה לי שהיא התחילה לעבוד ישירות בבתים של לקוחות.

השאירה לי את מספר הטלפון שלה.

כשהחברה פשטה את הרגל, התקשרתי אליה. הסידור היה מצוין עבור שתינו.

אני שילמתי לה פחות ממה ששילמתי לחברה, והיא קיבלה ממני יותר ממה שהם שילמו לה.

היא נחמדה, אמינה ומהימנה - מעולם לא גנבה דבר וכמעט תמיד הודיעה אם לא עמדה להגיע לעבודה.

המלצתי לכל חברותי ושכנותי עליה, ואצל חברה אחת היא עדיין עובדת.

אני משלמת עליה ביטוח לאומי, הבראה וחופשה (פעם בשנה) וכל חודש מפרישה לה לקרן פנסיה.

היא עברה איתי דירה מרעננה ליישוב בו אני גרה כעת, וכיוון שאין בשעות הבוקר המוקדמות אוטובוסים שנכנסים ליישוב, אני אוספת אותה מתחנת האוטובוס פעם בשבוע.

בשנתיים האחרונות היא התחילה לזייף.

אני מבינה את זה. מתעייפים. מתבגרים. היא כבר עברה את גיל 50.

הבית שלי גדול וגם ככה אני לא מבקשת ממנה להספיק בכל שבוע את כולו - אנחנו מחלקות אותו למשימות לפי הצורך.

ובכל זאת, גם במשימות החלקיות האלה היא כבר לא לגמרי עומדת.

יש ימים בהם היא מגיעה עם מרץ, מזכירה לי את הזמנים הטובים.

אבל רוב הזמן ההשלמות שאני גם ככה עושה אחריה, הולכות ומתרבות.

וגם אני לא נהיית יותר צעירה או יותר חזקה. וקשה לי.

פעם בשנה בערך היא נוסעת לחודש לקובה לבקר אצל אמא שלה.

בחודש הזה אני צריכה להסתדר לבד, לעיתים רחוקות היא מצליחה למצוא חברה או קרובת משפחה שתמלא את מקומה זמנית. בחורף שעבר, בחתונה של בני, כשהיו כאן בני דודים וגם הורי וגם בני וכלתי - היא נעדרה כל החודש. טוב, העיתוי שלה לא באשמתה, אבל עדיין - זה היה קשה. איכשהו היא הפנתה אלינו בת דודה צעירה שבדיוק עלתה גם היא ארצה מקובה, זה לא היה אידיאלי אבל לפחות מישהו עזר לי לנקות את הבית.

יש לה גם המון העדרויות לא מתוכננות. בחופשות של הנכדים מהגן.

כל מיני מחלות מיסתוריות - כאבי ראש, סחרחורות - בסופן של בדיקות הכל יצא שלילי, אבל היא חולה המון, גם סתם בהתקררויות.

אמנם היא בדרך כלל מודיעה לי יום קודם אם היא לא מתכננת להגיע, אבל יש מספיק מקרים שהיא מודיעה בבוקר, ברגע האחרון.

כשהיא מבקשת להחליף יום אני תמיד נעתרת - אין לי קיבעון על יום מסוים בשבוע.

כשהיא מבקשת תשלום מזומן באמצע החודש (אני עושה לה העברה בנקאית פעם בחודש) אני תמיד נעתרת.

אחרי שבמשך כל אפריל היא לא היתה (היתה חולה 3 שבועות, ואני גם הייתי בחו"ל אז אמרתי לה לא לבוא בשבוע הרביעי), בשבוע שעבר פתאום היא הודיעה ערב קודם שהיא לא תגיע. שאלתי מה קרה, כי בדרך כלל היא אומרת את הסיבה. כלום.

היא ענתה לי רק למחרת. בעלה חזר מחו"ל (כנראה גם הוא נוסע לביקורי משפחה בקובה), הם הלכו לישון מאוחר, לא בא לה לקום בבוקר. אוקיי, לפחות היתה ישרה.

ואני לקראת האירוח של המשפחה, עם החיילת (שאפשר לדמיין בקלות איך החדר שלה נראה)....לא התאים לי.

 בצר לי פניתי לאותה בת דודה צעירה שעבדה אצלי בחודש שעבר. היא היתה פנויה (במקרה, אמרה לי שהיא באיזשהו קורס - כנראה סיעוד, אני דוברת ספרדית אבל את הקובנים קשה לי לפעמים להבין - ולכן הרבה פעמים פנויה לעבודות).

זה הציל אותי, אבל משום שהיא לא מכירה היטב את הבית היא היתה איטית מאד והספיקה עוד פחות מהקבועה שלי. בלית ברירה ניקיתי חלק מהחדרים בעצמי.

התחלתי לחשוב שאולי הגיע הזמן למצוא תחליף יותר קבוע.

מצד אחד - היא אצלי כבר שנים, ומצד שני - זה בית גדול, אני מארחת המון, ואני לא מסוגלת באופן קבוע לנקות, אפילו לא חלק מהבית. גם ככה אני עוברת במהלך השבוע גם על המטבח וגם על השירותים.

וזו התלבטות.

יש מישהי ממש מצוינת שגרה ביישוב ליד, אבל היא מאד מאד עסוקה. חברה שלי מנסה לשכנע אותה לזרוק לקוחות ממש מגעילים (לא מדליקים לה מזגן, לא נותנים לה לשתות) אצלם היא פעם בשבועיים ולעבור אלינו.

אם היא תסכים אני אצטרך להחליט - האם לפטר עוזרת שהיתה מצוינת אבל גם נעדרת המון וגם חלה ירידה ברמת עבודתה, או ש"לא נעים". אני כבר ממש לא ב"לא נעים" כך שזה מוזר לי לחשוב ככה.

אבל אני גם מעסיקה הוגנת....

אז כרגע אני בהתלבטויות.

וגם כאן כמובן