יוצאת לדרך חדשה

כמעט סוף הקיץ וכבר מריחה משהו שונה באוויר, ויש איזו בריזה לפעמים - למרות שעדיין חם ובעיקר לח.

היום יום הולדתו של אחי וכבר דיברנו על הבוקר. נזכרנו איזה מבאס היה יום הולדת יום לפני סוף החופש, וכיום זה ממשיך להיות מבאס כי גיסתי מורה וזה הזמן הכי לחוץ שלה. כבר שבוע היא בעבודה...לפחות נחגוג כולנו יחד בסוף השבוע. 

החלטנו להזמין את כל המשפחה (שוב) אלינו לארוחה במקום לסבול שוב במסעדה (שכמה שתהיה טובה, החוויה של השולחן הארוך והרעש גרמה לנו לפסול את האפשרות הזאת על הסף), כפי שגיסתי הציעה משום שהיא עצמה לא מסוגלת לארח כבר הרבה זמן.

גיסתי אישה מדהימה ואני אוהבת אותה אהבת נפש, אבל יש לה בעייה - היא כל הזמן חולה במשהו, ובדרך כלל יותר מדבר אחד בו זמנית.

זה משהו שנמשך שנים, מאז הילדות, ושום טיפול - פיסי או נפשי - לא הצליח בינתיים לפענח את התופעה או לרפא אותה.

כרגע הבעייה היא בעיקר דורבן - בשתי הרגליים - מה שגורם לכאבים עזים וכמובן חוסר יכולת לעמוד לאורך זמן. אז עבודה במטבח ואירוח יורדים מהפרק.

היא מציעה שנצא למסעדות כי לא נעים לה שתמיד אנחנו מארחים, אבל לנו לא אכפת בכלל לארח, וכפי שכבר כתבתי - בהרכב של יותר מארבעה או שישה אנשים מסעדה הופכת להיות מעיקה ולא נוחה. מה גם שהורי תמיד מתעקשים לשלם וזה ממש לא מתאים לי.

אז הבטחנו שלא נתפרע עם יותר מדי אוכל ובסוף גיסתי התרצתה והם יבואו. T אמר שנעשה על האש. נראה לי שיהיה ממש נחמד

בשני שמרנו יחד על הנכדים אחרי הצהריים כשבתי עבדה, כי T סיים כבר את קורס הייעוץ העסקי באוניברסיטה הפתוחה ושוב הוא פנוי בימי שני. הוא סיים את הקורס בהצטיינות יתרה, וכבר התקבל ללשכת היועצים העסקיים - דבר שהמרצה שלו טען שלא פשוט להשיג בלי המון ניירת ולפחות ראיון אחד.

הוא כל כך נהנה מהלימודים שהוא נרשם לסמסטר הבא לעוד שני קורסים, הפעם כחלק מתואר. נראה איך יהיה לו.

זוכרת כמה הוא דאג לי לפני שעזבתי את העבודה, חשש שאשתגע, שאשתעמם, שאטפס על הקירות. כמובן שזה לא קרה, אבל מה שמעניין שגם לו זה לא קרה. מאז שסגר את העסק לפני שנתיים וחצי הוא ממשיך כל הזמן להמציא את עצמו מחדש, עם תחביבים ואפילו מקצועות חדשים - ושומר על קצב עבודה/פנאי מאוזן ומצוין. שנינו מאד נהנים מהפורמט החדש של חיינו. 

הנכדים היו כרגיל מתוקים מאד, וכיון שממילא הם היו אמורים להיות אצלנו גם בשלישי, הוחלט שיבואו לישון אצלנו. הם כל כך שמחו - נראה לי שאין כיף גדול יותר מלהבין שוב ושוב כמה הנכדים אוהבים אותנו וכמה כיף להם אצלנו.

הם ישנו מצוין בלילה, והבוקר נסענו יחד לבריכה - היה תענוג.

זהו, החופש הגדול עומד להסתיים ובחמישי הם חוזרים לגן. מקווה שיהיה לשניהם טוב השנה.

היתה להם שנה מצוינת בשנה שעברה, במיוחד למזלו של חכמוד שסבל מאד לפני שנתיים בגן.

זו הזדמנות לאחל שנת לימודים פוריה ומהנה לכל התלמידים בגנים ובבתי הספר באשר הם 🙂👧👦

וגם כאן כמובן