יוצאת לדרך חדשה

"סבתא, את מתרגשת? אני מאד מתרגש" מכריז חכמוד בכל פעם שאנחנו נפגשים בשבוע האחרון - וסופר לאחור. עוד חמישה ימים אנחנו טסים יחד לאיטליה. עוד ארבעה ימים.....

עכשיו זה כבר מחר. בעצם הלילה יוצאים לשדה. הטיסה מוקדם בבוקר.

"אה, אני מכיר את זה" מכריז חכמוד. הם קמו באמצע הלילה לשדה התעופה גם כשטסו לרודוס בשנה שעברה. או לכרתים לפני שנתיים. כן, הנכדים שלי כבר היו בחו"ל, כבר טסו במטוס, הם כבר מנוסים. 

פרסנו מפה גדולה על רצפת הסלון שלהם והראיתי להם את מסלול הטיסה שלנו, איפה ננחת ואיפה נשהה. בתחתית המפה מופיעים דגלים של כל הארצות. הם שמחו לראות שדגל איטליה ודגל ישראל סמוכים זה לזה. כנראה שזה מסודר לפי האלפבית הלועזי....israel, italy....

נשמותק כבר יודע לומר "בון ג'ורנו" וגם "אריבדרצ'י", "אוונטי" ו-"צ'או".

הוא גם מספר לכל מי שמוכן לשמוע שעיר הבירה של איטליה היא רומא, ושעיר הבירה של יוון היא אתונה. המילה הזאת, אתונה, מצחיקה אותו משום מה.

היה יותר קשה להסביר שבאיטלקית אומרים פסטה ופיצה, כמו "בעברית". אבל שגלידה זה "משהו שדומה לג'לי"....(ג'לאטו). 

הפעם - בפעם הראשונה - נסע כולנו יחד. בתי עם חתני והנכדים ואנחנו - לדירה בחווה בטוסקנה, לחמישה ימים.

את ליל הסדר נאלתר במסעדה כלשהי. אנחנו מתכוונים להיפגש שם עם השותף של T, ע' ומשפחתו שנמצאים שם כבר מיום חמישי, וחוזרים ארצה למחרת. יש לנו ערב אחד להיות שם ביחד. ליל הסדר.

עשינו כבר פעם ליל סדר במסעדה בחו"ל - זה היה בקוסטה ריקה עם הורי, בתי, בני שבדיוק סיים את הטיול-אחרי-צבא שלו בדרום אמריקה ואנחנו. היה מצחיק. הגדה ומצות וברכות ושירים - ולחמניות.....זוכרת שהמלצרים רק חיכו שנלך כבר.

נראה שמזג האוויר יהיה אביבי ולא צפוי גשם. 

מאחלת פסח שמח ומהנה לכולם 

וגם כאן