יוצאת לדרך חדשה

דיברנו על הכל, והיא ניסתה להסביר איך היא הרגישה - הרגישה שהלכתי לה לאיבוד באיזושהי צורה.........

ואני, שאכלתי את עצמי על מה שהיה או לא היה, עברתי שוב ושוב בזכרוני על כל השנה האחרונה, מהצד שלי, וגם חשתי צורך (עוד לפני השיחה) לעבור בפועל על כל ההתכתבות שלי איתה בטקסטים ובמיילים, והבנתי סופית שבאמת ההרגשה שלה היא סובייקטיבית לגמרי.

והבנתי אותה, וקיבלתי את מה שהיא הרגישה, וביקשתי סליחה אם איכשהו נעלמתי לה. והזכרתי לה כמה שאני אוהבת אותה. ואת בעלה. ואמרתי שאולי, פשוט, לא ידעתי איך היא צריכה שאהיה כאן בשבילה. 

והיא אמרה שהיא אוהבת אותי, ושטוב שדיברנו, ושהיא היתה מעלה את הנושא בכל מקרה, ובכל מקרה לא היתה מוותרת עלי ועל החברות שלנו.

האמת שלא הייתי אפילו צריכה אפילו לומר כלום. הרגשתי שעצם העובדה שהתחלתי בשיחה הזאת, ששמתי לב לריחוק, שמצאתי לנכון לשאול מה לא בסדר - זה כבר שחרר לה משהו. עשה לה טוב. 

ויכולנו להיות ביחד אחר כך - לבד וגם עם בני המשפחה האחרים - כמעט כמו פעם. 

רק כמעט, מבחינתי, אבל בינתיים זה בסדר. 

והחתונה היתה שמחה ומרגשת, ובסך הכל אני די שמחה שכל זה מאחורי. 

החג רגוע ואין אירועים משפחתיים לשם שינוי. 

התעמלנו אתמול בקאנטרי וגם היום נלך. 

בלי קשר - הורידו את שידורי הרדיו והטלוויזיה החיים של הערוצים הישראלים מהקודי ונצטרך כנראה להתחבר לאיזה ספק (סלקום, יס, הוט) או לרכוש ממיר של עידן פלוס. נו, טוב - בינתיים חסכנו בשנתיים האחרונות 300 ש"ח בחודש כפול 266 חודשים מאז הניתוק מיס אז זה גם בסדר. 

חג שמח

וגם כאן