יוצאת לדרך חדשה

מחר לפני חמש שנים פתחתי את הבלוג בישראבלוג. 

ניסיתי כמה פעמים לפני כן, אבל זו היתה הפעם הראשונה שהצלחתי גם להתמיד, וזה הפך ליומן חיים שמלווה אותי מאז ועד היום בנאמנות. 

הבלוג חשף אותי לאנשים מקסימים ומעניינים, שכותבים בעצמם ו/או שמגיבים אצלי, והפכו לסוג של חברים וירטואליים - שאני מרגישה שגם העשירו את חיי, ועל כך אני מלאת תודה. 

עברתי לא מעט תהליכים בתקופה הזאת, החל מעזיבת מקום עבודתי, לימודים שונים, העבודה כמאמנת, הפרישה של בעלי מהעסק והקמת עסקים חדשים, הסבתאות, האימונים שאני עצמי עברתי, ועוד ועוד חיים שלמים. 

הכתיבה תמיד היתה בדמי, ועם הבלוג זה קיבל  ביטוי מיוחד ותנופה ומשמעות. 

אז תודה לכל מי שקורא ומגיב ולכל מי שכותב - שולחת לכם חיבוקים ונשיקות. 

עדכונים בקצרה - איך שחזרתי ארצה התקררתי נורא, אני מקווה שעכשיו אני כבר בסוף של זה.

בכל מקרה המזגנים בבית לא יורדים מ-25/26 מעלות, נעים אבל לא מקפיא.

הורי נוחתים כאן מחרתיים בלילה, מקווה שיהיה כיף איתם ושהביקור יעבור להם בשלום (גם הם תמיד חולים כשהם מגיעים ארצה, זה מבאס). 

בגזרת החתולים נראה שהשקט חזר על כנו - אבל לא לפני שהצטיידתי בעוד ארגז חול חצי אוטומטי - שבינתיים נראה שהם ממש מתלהבים ממנו. מקווה שימשיך ככה. 

עכשיו אני מבינה שהחתולה (כן, זו היא!) נכנסת לטראומה רצינית בכל פעם שמשהו משתבש עם השירותים, כך שגם כאשר מסדרים את העניין, לוקח לה כמה ימים להתגבר על זה. 

בימים הראשונים כשחזרנו (והכל הסתדר לכאורה) היא עדיין המשיכה להשאיר לי "מזכרות" על השיש של המטבח או על כרית שאני משתמשת בה בסלון....יצאתי מדעתי. 

אבל מרגע שהגיע הארגז החדש - השתררה רגיעה. כאמור, מקווה שזה ימשיך כך. 

עבור הנסיעה הבאה שלנו (בספטמבר טסים ליפן) כבר ארגנתי בייבי סיטר חדשה (בתשלום) לחתולים ולבית - בת של השכנים שתיכנס פעם ביום, תאכיל אותם, תשקה אותם, תוודא שהכל בסדר. 

במקרה של תקלה עדיין השותף ואשתו יהיו "כוננים" אבל כבר ממש לא נעים לי לטרטר אותם לכאן על בסיס קבוע. יש גבול!

למרות הצינון וההרגשה הכללית הלא טובה, הצלחתי לבלות זמן איכות עם הנכדים גם בחמישי וגם בששי שבת (הם ישנו כאן) - כך שההנאה וההתמוגגות מהם הפיגה את התחושה הלא נעימה של ההתקררות. 

אז הורי מגיעים וכרגיל צפויים מפגשים משפחתיים וארוחות משותפות.....מצפה לתקופה פעילה ונעימה

המשך שבוע טוב

וגם כאן