יוצאת לדרך חדשה

ארוחת החג אצל בתי וחתני היתה נהדרת.

חתני לקח על עצמו את כל ההכנות, ממש הכל. בתי עזרה בסוף עם שטיפת הכלים ואחסון האוכל, וגם אני עזרתי בשטיפת הכלים, אבל חתני בעצם אירח את כולנו - וזה היה מקסים.

גם אמא של חתני היתה עם בן זוגה, וגם אחותו של חתני היתה עם בעלה והילדים. היה ממש שמח. וטעים.

וקיבלנו הרבה חיבוקים מכולם, ביחוד מהנכדים שהתגעגעו.

בתי מאד מאד לחוצה עכשיו משהתחילה ללמוד לקראת ההסמכה - תהליך שיארך כמה חודשים שבסופם היא תיבחן, יותר נכון תיחקר, על עבודתה בזמן ההתמחות, ועד כמה היא בקיאה בתיאוריה שמאחורי המעשי. אם הבנתי נכון. מקווה מאד שהיא תוסמך ב"מכה ראשונה". כבר מצפה לה משרה באותה מחלקה בה עשתה את ההתמחות.

היא מסיימת את ההתמחות בסוף השבוע, ואז חתני לוקח אותה לסופ"ש ארוך בברצלונה.

היא כבר מצפה לזה.

הסבלנות שלה על הקצה.

וכדי להוסיף לזה, גם חתני חלה למחרת ערב החג, וגם אני. שנינו היינו ומקורקעים, ולכן היא היתה עם הילדים ולא היתה מסוגלת ללמוד.

ואין כרגע איך לעזור לה. למחרת ערב החג התעוררתי חולה, ממש משופעת, ואני חייבת לתת לגוף להתאושש.

בסופ"ש הבא (כלומר יום כיפור) חתני לוקח את בתי לארבעה ימים בברצלונה, לחגוג את סיום ההתמחות וגם את יום הנישואים שהיה להם לפני שבועיים. הנכדים יהיו אצלנו. וגם נצטרך לקחת אותם לגן ולבית הספר בראשון בבוקר.

אחר כך אמו של חתני תתחיל את ה"תורנות" שלה איתם, תאסוף אותם מהגן/בית הספר בראשון, ותהיה אצלם עד שבתי וחתני ישובו מברצלונה.

בינתיים אני ממש חולה. רובצת בבית, ישנה המון, שותה המון, מחכה שיעבור.

וגם כאן