לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

יוצאת לדרך חדשה


מנסה לנהל סוג של יומן בפתח תקופה חדשה בחיי.

Avatarכינוי: 

בת: 65

Google: 

תמונה




הבלוגים הקבועים שלי
קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יוני 2020    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
282930    

קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

רשימת סדרות שראינו / אנחנו רואים


התיישבתי להכין רשימה של
סדרות שאהבתי לראות או שאני צופה בהן כעת. וואלה יש הרבה. אני בדרך כלל לא רואה
יותר מפרק או שניים ביום, בערב לסיום היום לפני שהולכים לישון, אבל לפעמים יוצא גם
פרק בצהריים – איזו אתנחתא באמצע היום. אבל לפעמים אני תופסת יום סתלבט כזה (כמו חמישי שעבר) ורואה כמה פרקים ברצף.


זה לא נשמע הרבה אבל תכל'ס יש
לנו הספק לא רע. אולי בגלל שזה מה שאנחנו רואים – סדרות, לפעמים סרטים – וכמעט אף
פעם לא תכניות (פרט לחדשות) בערוצים 2, 10, 1. לפעמים "עובדה" או למשל
בשבוע שעבר: הסרט על חטיפת מטוס סבנה. אגב הסרט – לולא היה זה סיפור אמיתי לא
הייתי מקבלת את זה כתסריט אמין. כל כך הרבה דברים היו עלולים להשתבש שם...מדהים
שזה הצליח.


טוב, אז לגבי הסדרות, אנסה לסדר אותן לפי איזשהו מדרג איכות, לא בטוח שאצליח.


רוב השמות באנגלית ולא לכולם מצאתי את השם שנתנו לזה בארץ.



סדרות טובות שאנחנו רואים/ראינו ביחד

שובר שורות, הסמויה, סמוך על סול, דקסטר, Luther, Bron, The legacy, Borgen
פאודה, הומלנד (העונה השניה והרביעית בעיקר), בית הקלפים (העונה הראשונה בעיקר),

The knick, Life, the killing, Boss
גיהנום על גלגלים (כל העונות בינתיים), רוקי בלו, ריי דונובן (כולם משחקים מצוין ללא
יוצא מן הכלל והעונה השלישית היא בינתיים הכי מוצלחת), הרשימה השחורה, האישה
הטובה, בלש אמיתי (רק העונה הראשונה), הנעדר, המרגלים של וושינגטון, האמריקנים, המנטליסט, SUITS, rectify, banshee, crisis, dig, 

המפצחת (סדרה צרפתית מצוינת), תא גורדין, השוטר הטוב, the west wing


סדרות "בסדר" שאנחנו רואים/ראינו ביחד:

damages (צלחנו רק את העונה הראשונה בינתיים, המעברים קדימה ואחורה בזמן די מעצבנים)

legends, les hommes de l'ombre , Longmire , Da Vinci's demons
madam secretary,outlander,criminal minds, NCIS
person of interest, prison break, the affair, leverage, dollhouse
quirke, the red road, The fall, awake
show me a hero, white collar, Rome


סדרות שאני רואה לבד: 

a home for the heart, orphan black, devious maids,, orange is the new black,

game of thrones,mad men, masters of sex, parenthood, switched at birth,
revenge,  under the dome (האמת שאחרי שתי העונות הראשונות זה נמאס),

the client list,  brothers and sisters , six feet under, battlestart galactica 

boardwalk empire, the newsroom, queer as folk, looking, skins (אבל רק עונה או שתיים ראשונות), the tudors, weeds, 



סדרות ש-T  רואה לבד:  strike back, Vikings, our world war, chicago PD



סדרות סתם להעביר את הזמן:  

arrow, castle, elementary, daredevil,royal pains,the returned


 


סדרות טובות שגילינו ב-kodi:


American Odyssey  – 

זוהי סדרה חדשה, היתה רק עונה אחת בינתיים. מדובר בחיילת אמריקאית, נשואה ואם לבת, שמשרתת באפריקה ועולה על פרשת שחיתות של ממשלת ארה"ב שכדי לכסות עליה ה-CIA  משמיד יחידה שלמה ומנסה (ללא הצלחה) להשמיד גם
אותה. מרתק ועשוי מעולה.


Power
– ראיתי שתי עונות בינתיים, סידרה על סוחר סמים מצליח בניו יורק
שנקרע בין משפחתו וחברו הטוב השותף עימו לעסקי הסמים לבין  אהובת נעוריו שבינתיים הפכה לתובעת משטרתית
והרצון להפוך את עסקיו לחוקיים. עשוי היטב ומרתק.


the last ship – בעקבות מחיקת רוב אוכלוסיית העולם על ידי וירוס
קטלני, ספינה אחת של חיל הים האמריקאי מנסה לפתח תרופה וחיסון ובדרך נתקלת
במכשולים ואויבים . עשוי היטב. שתי עונות בינתיים.


murder in the first – סדרה משטרתית מצוינת, מתרחשת בסן פרנסיסקו, ראיתי
שתי עונות מצוינות בינתיים.


Paradox
– סידרה אנגלית שמשלבת חקירת משטרה עם מדע בדיוני. מדען חלל מתחיל
לקבל תמונות על אסונות או פשעים שעומדים להתרחש ...יום למחרת. הוא מזמן את המשטרה
שמרכיבה צוות קטן ואיכותי שחוקרים את הפשעים שטרם קרו ומנסים לפענח אותם ולמנוע
אותם כשברשותם רק התמונות.


Proof
– חקירת התופעה של Near Death
Experiences –
חוויות של כמעט מוות – על ידי רופאה שגויסה על ידי מיליארדר גוסס שרוצה לדעת מה
מחכה לו לאחר מותו.


Gotham
–  במסגרת סדרות הקומיקס שצצו לאחרונה כמו פטריות אחרי הגשם, יש סידרה חדשה שמספרת על העיר גותהאם (של באטמן) כאשר ברוס ויין עדיין ילד צעיר והוריו נרצחים. הסידרה מתמקדת בבלש צעיר  ג'ים גורדון (ב"באטמן" הדמות שלו הוא מפקד המשטרה המבוגר) שפועל להשתית חוק וסדר בעיר המושחתת מוכת הפשע.


Narcos
– סידרה על פבלו אסקובר, סוחר הסמים הקולומביני.



 


 אולי בהמשך אכין רשימה של כמה סרטים שלדעתי היו ממש טובים לאחרונה. 


גמר חתימה טובה וצום קל לכל הצמים חיבוק

נכתב על ידי , 21/9/2015 18:29   בקטגוריות פוסט רשימות, תחביבים, תרבות  
47 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של empiarti ב-17/11/2015 19:20
 



הביקור במקדש Shree Siddhivinayak ומסעדת Khane Khas


מכל החוויות  שחווינו בביקור הקצרצר במומבאי ביומיים האחרונים של הביקור בהודו, האינטנסיבית ביותר והמכוננת ביותר היתה חווית הביקור במקדש

Shree Siddhivinayak

לא קראתי על המקדש לפני שביקרנו ולא ידעתי מה משמעותו לעם ההודי ולדת ההינדית, והמפגש הראשוני שלי היה כאשר ירדנו מהמונית וראינו את התורים הארוכים המשתרכים על המדרכה בדרך לבידוק הבטחוני לצורך הכניסה. כמו כל תור לבידוק בטחוני בהודו (בשדה התעופה, במלונות ובמקומות נוספים) גם כאן היה תור נפרד לנשים ותור נפרד לגברים (בעיקר משום שבקצה הבדיקה מתבצעת גם בדיקה גופנית, לנשים על ידי אישה ולגברים על ידי גבר). נראה היה שהתור של הנשים ארוך יותר אבל בסך הכל זה הלך די מהר.

תוך כדי עמידה בתור כבר חוויתי בהלה קלה, כי כל הזמן צעקו עלי - או יותר נכון צעקו לקראתי. דוכנים על גבי דוכנים של פרחים וממתקים ותשורות נוספות שהציעו לי לרכוש על מנת להעלותם תרומה לישות האלוהית השוכנת במקדש. גם בתור מחוץ למקדש וגם ברחבה הפנימית לפני הכניסה למקדש עצמו. ככל שהתקרבנו לכניסה, כך הלכו מחירי התשורות וירדו, כך שמי שהתאפק ולא קנה בהתחלה, קיבל את התמורה הרבה יותר בזול. 

את המצלמה נאלצנו להפקיד מחוץ למקדש כך שלצערי אין לי אף תמונה. והדוחק בפנים היה כה רב שגם לו רציתי לחטוא ולצלם בעזרת הטלפון, לא הייתי מצליחה, פיסית, לעשות זאת.

בנוסף בשלב די מוקדם בתור כבר התחילה מערכת צעקות מקבילה לקראתנו להפקיד את נעלינו בדוכן זה או אחר. התברר שאין להיכנס עם נעליים למקדש, וישנם כמה וכמה דוכנים שכל עיסוקים הוא שמירת נעליים עבור הנכנסים. עשינו זאת ממש לפני הכניסה (גם כאן זה התברר כאופציה הזולה ביותר) ונדחקנו עם ההמון פנימה. אני אומרת נדחקנו כי אין לי מילה אחרת לתאר את הצפיפות ואת תחושת הדחיפות של האנשים. משום מה חשתי כאילו אנחנו התיירים היחידים, למרות שזה לא ממש הגיוני. כולם סביבי היו הודים, וכולם החזיקו בתשורות שונות בידיהם וכולם דחפו ודחפו על מנת להגיע לנזירים שעמדו לצד פסלי האלוהות שבפנים המקדש ולמסור בידיהם את תרומתם. בדיעבד התברר כי האלוהות הזאת מגשימה משאלות ומעניקה ברכות, ולכן חשוב היה כל כך לאנשים לעשות זאת. התברר לי שלא מתחילים פרוייקט בלי לקבל את ברכת הישות האלוהית, היא מסייעת במציאת בני זוג, כניסה להריון, ריפוי ממחלות ועוד ועוד. מסביב לאזור שבו נמצא הפסל והנזירים יש אולם עם כסאות, דומה לבית כנסת, בחצי גורן, בו ישבו אנשים ושרו יחד את תפילותיהם. זה היה מרשים. בצד עמדו אנשים שכבר הספיקו למסור תשורתם בעינים עצומות והמשיכו כנראה להתפלל בכוונה גדולה אל האל הטוב והמיטיב. לא היה זה אתר תיירות בכלל, זה היה משהו כל כך אותנטי וכל כך עוצמתי, וזה עבר כל כך מהר מבחינתי - שרק אחרי כן התחלתי לעכל מה ראיתי ומה חוויתי. 

נראה לי שזו היתה גולת הכותרת של הביקור במומבאי. 

 

חוויה מסוג אחר לגמרי חווינו באותו הערב. T רצה למצוא לנו מסעדה אמיתי הודית לא תיירותית (כי בגואה גם כאשר זו היתה מסעדה בשוק או על החוף זה תמיד היה מכוון תיירות והתפריטים כללו, בנוסף למאכלים ההודים גם תאילנדי, סיני, מערבי ואפילו ישראלי).

כהרגלו הוא בדק ב-trip advisor ומצא שםהמלצות חמות על  מסעדה בשם Khane Khas ברובע מערב Bandra. 

מצחיק אותי לחשוב שהתקשרתי לשם לנסות להזמין שולחן, והם אמרו לי באדיבות שהם לא לוקחים הזמנות אבל הם לא ממש עמוסים הערב, אנחנו יכולים לבוא. 

הצצה במפה ובדיקה ב-waze וב-google maps הראתה שזו אמורה להיות נסיעה של 20 דקות, אפילו 15 דקות אם אין תנועה. בפועל "תנועה" אינה מילה שניתן להשתמש בה במקרה הזה. הכבישים בדרך למסעדה היו מפוצצים בכלי רכב מכל סוג שהוא, החל ממכוניות (חלקן פאר וחלקן טרנטה אמיתי), מונית מכל הגדלים וכל הסוגים, טוקטוקים באלפים וקטנועים ברבבות. רוב הכבישים היו רחבים, לפחות 3 נתיבים אם לא ארבעה, אבל בפועל נוצרו שם כשבעה או שמונה "נתיבים" והדוחק היה פנומנלי. זזנו בקצב של נחיל ענק...כלומר לאט. מאד לאט. בנוסף לתנועה הרבה, התברר שברובע אליו אנחנו נוסעים יש סוג של happening מוסלמי כרגע, להקת זמרים ששרה בערבית רקדה ושרה עם רמקולים בקולי קולות על גג של אוטובוס, משהו דמוי הנחמנים אצלנו, וסביבם המון אדם שר ורוקד. זה היה מחזה מרתק מחלון המונית. בגלל הקצב האיטי גם מידי פעם דפקו לנו ילדים על החלון, מבקשים התייחסות (קרי: נדבה). 

כל העיר היתה מוארת ומקושטת ושוב בדיעבד למדנו שזהו יום הרפובליקה, היום בו הודו יסדה את הרפובליקה ואימצה את החוקה. הם קיבלו בפועל את עצמאותם מאנגליה 3 שנים קודם לכן, אבל ליום הזה יש כנראה משמעות וסמליות בפני עצמו, מעבר ליום עצמאות.

הגענו כבר ל-west bandra והרחובות שקקו גם מאנשים, הולכי רגל. בצידי הכביש מאות חנויות נעלים, סוג של "נווה שאנן" של פעם, אבל בעיקר כפכפים צבעוניים בהמוניהם. זה היה מרשים, די מרהיב ושוקק ותוסס.

לקח בערך שעה, בין היתר כי הנהג שלנו - שלא ידע אנגלית - התקשה למצוא את הכתובת שנתנו לו, אבל פתאם T הבחין במסעדה מבעד לחלון המונית. המונית נעצרהוהתברר שכדי לחצות את הכביש, שהיה מוצף במים (לא חושבת שזה היה ביוב אבל בכל מקרה הכביש היה בשלבי שיפוץ או סלילה מחדש) יהיה צורך לדלג על פני מרצפות בטון כדי לא לבוסס במים. הנהג, שהבין מהר מאד שיהיה לנו קשה למצוא באזור הזה מונית חזרה, הציע לחכות לנו. הסכמנו כמובן. 

המסעדה היתה חנות פינתית קטנה ודי עלובה עם שולחנות וכסאות פלסטיק (סגנון כתר), ויותר עובדים מאשר לקוחות (כמו בכל מקום בהודו) - אבל היא היתה נהדרת, והם היו אדיבים ומקסימים. כ' התאכזבה אמנם כי הם לא הגישו אלכוהול (כנראה באמת זה אזור עם רוב מוסלמי) אבל האוכל והשירות היו ללא דופי, ושמחנו מאד שנקלענו לשם. גם המחירים, כמובן, היו מגוחכים. היינו התיירים היחידים במקום. 

נכתב על ידי , 30/1/2015 18:26   בקטגוריות חופשה, טעם החיים, תרבות, מסעדות  
23 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של empiarti ב-21/2/2015 07:26
 



51,063
הבלוג משוייך לקטגוריות: משפחתי וחיות אחרות , תינוקות , 50 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לempiarti אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על empiarti ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)