מידי פעם היא מגיעה אלי למיטה מוקדם בבוקר, נותנת יללת התראה - ומתחילה להתפנק.
היא התחילה לעשות זאת רק מאז שחזרנו מויאטנם, לחזור לימיה כגורה, לשנה הראשונה שלה אצלנו, שנה שלמה בה התפנקה וגרגרה וליקקה והיתה עבורי החתולה המושלמת - והפיצוי המושלם לאובדן החתול ג' שקדם לה.
בגיל שנה פתאום החליטה, שהיא כבר בוגרת ועצמאית ולא מתאים לה להתפנק יותר, כיאה לגזע הזה - הסקוטי שמוט האזניים - הם לא מהמתקרצצים. הם מחפשים את קרבתנו, תמיד יהיו איתנו באותו החדר, אבל לעיתים רחוקות יבואו לשבת עלינו או לבקש ליטופים.
במקביל להתפנקות המחודשת, התחילו גם ה"תאונות", עשיית הצרכים במקומות "מחאתיים", פתיחת "שירותים חלופיים" מתחת למדרגות במרתף הבית.
קשה לי להאמין שהאחד לא קשור בשני. אם זו באמת היא. בעצם שני הדברים הם שינוי התנהגותי. האחד נהדר, השני נוראי.
אבל זה בדיוק העניין.
שינויים התנהגותיים קורים להם מידי פעם. זה טבעי.
החתול הראשון שלנו פ' לא היה מהמתפנקים, עד שעבר את גיל 10 או 11 ואז פתאום באמצע החיים התחיל להתרפק ולגרגר ולעשות עלינו תנועות "יניקה" כמו גור.....עד שמת בשיבה טובה בגיל 18 פלוס.
ה"בכור" שיש לנו כרגע, אותו גזע כמו שלה, כבר בן 10 - התחיל לבוא אלינו למיטה להתפנק רק לפני כשנתיים-שלוש.
כמונו - גם הם מתפתחים, מזדקנים, משנים הרגלים. אי אפשר לצפות שיהיו כל הזמן אותו הדבר.
אבל מה אני עושה אם היא תמשיך עם זה???
בינתיים חסמנו בצורה די אלגנטית ויעילה את הירידה שלהם למרתף.
הם משתמשים בארגז הפשוט די בהצלחה, פעמיים מישהו "פספס" והשתין חלקית על הרצפה צמוד אליו.
זה בהחלט עלול לקרות כי זה ארגז פשוט בלי מכסה, לא כמו השירותים שהם רגילים אליהם.
T כבר אמר לנסות להעיף את הארגז ולהחזיר אותם לעשות בשירותים.
אני החלטתי לחכות כי הערב הנכדים ישנו כאן, ואני רוצה לראות אם תהיה "מחאה" נוספת כלשהי בעקבות זאת.
אם כן - זה לגמרי לא קשור לארגז.
אם לא - זה עדיין לא אומר הרבה כי הם ישנו פה הרבה פעמים בלי "מחאות" (ה"מחאה" הגדולה קרתה כשגם בתי ישנה אצלנו, מה שאף פעם לא קורה). אבל אתן לזה עוד כמה ימים לפני שאנסה שוב להחזיר אותם לשגרת השירותים.
כך או אחרת היא מתנהגת טבעית לחלוטין, רגועה ומבסוטה ואין שום סימן למחלה או דלקת.
אוף - לקחנו חתולים בין השאר כי "כמעט לא צריך להתעסק איתם".....................😩😩
וגם כאן
כינוי:
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
