התכנית המקורית עשתה רושם מצוין: כיון שכלתי עדיין בבחינות סמסטר, בני יטוס ארצה לשבוע לפני תחילת ה"גיג" שלו בשווייץ.
"גיג" = עבודה (למוזיקאים ואחרים). הוא הוזמן לנגן במשך שבועיים במהלך חג המולד וסילבסטר, במלון יוקרה בעמק מרהיב בין הרי האלפים, עם הרכב הטריו שלו (אחד ההרכבים שהוא חבר בהם).
בשבוע הראשון כלתי אמורה להיות איתו במלון (הטבה שכלולה בתנאי העבודה), ובשבוע השני הוא ימשיך לעבוד שם והיא תגיע ארצה לבקר את משפחתה, ובסוף יטוסו שניהם חזרה לארה"ב, היא מהארץ והוא משווייץ.
בתום השבוע של ביקור בני בארץ, הוא יטוס לשוויץ מכאן, כלתי תטוס לשם מבוסטון, הם ייפגשו בשדה התעופה ויסעו ברכבת למלון המפואר.
ובאמת בני נחת ביום חמישי שעבר ובאמת ניצלנו את השבוע הזה להרבה חיבוקים, לאגור את הטוב הזה, את האהבה הזאת, את הגעגוע הבלתי נגמר.
השבוע הזה כלל בילויים משותפים, ארוחה משפחתית מורחבת - בה חגגנו יום הולדת גם לו וגם לחכמוד - טיול עם משפחתה של בתי בשבת, סרט עם אמא ואבא (מלחמת הכוכבים החדש), שחייה בבריכת הקאנטרי בזמן שאנחנו בחדר הכושר, בילוי זמן איכות הבוקר עם בתי והאחיינים בזכות השביתה, והרבה שיחות נעימות ליד האח המבוערת.
אבל במקביל זה היה גם שבוע עם הרבה לחץ. בגלל הויזה שלו.
ויזת הסטודנט של בני פגה והוא הגיש בקשה וגם קיבל כבר אישור לקבלת ויזת האמן , שמאפשרת שהייה ועבודה במקצוע (כמוזיקאי) למשך שלוש שנים. כל שנותר לו לעשות היה לחזור למדינתו (ישראל), לעבור ראיון בשגרירות ארה"ב כאן, ולהשאיר להם את דרכונו להטבעת הויזה החדשה.
בששי על הבוקר הסעתי את בני לשגרירות ארה"ב לראיון שקבע מבעוד מועד. כל התהליך היה אמור לקחת מספר ימים.
מראש, כשקבע את הראיון פנה בכתב לשגרירות והסביר שהוא מגיע ארצה לשבוע בלבד, כי יש לו עבודה בשווייץ במהלך חג המולד, והאם זה הגיוני לבקש שיזרזו את תהליך הטבעת הויזה לשם כך.
התשובה שקיבל היתה, שהוא יכול לפנות עם הבקשה הזאת לפקיד בזמן הראיון.
הפקיד שניהל איתו את הראיון קם כנראה על צד שמאל בבוקר יום ששי האחרון. הוא סירב לענות לבני האם ניתן לזרז את התהליך, כמה זמן זה צפוי לקחת, ומה לעשות במקרה שהדרכון לא יהיה מוכן עד למועד הטיסה.
כשנשאל בנימוס על ידי בני את מי בכל זאת אפשר לשאול, הוא אמר לו בבוטות לא אופיינית לפקיד אמריקאי:
get the hell away from my window (תסתלק כבר מאשנב שלי).
כדי לא להחמיר את המצב נסוג בני מהר מהאשנב, ניסה ללא הועיל לשאול אחרים בשגרירות מה אפשר לעשות, ויצא משם בחוסר וודאות גדול מאד.
הוא כתב מייל (כי בטלפון היתה הודעה שניתן לפנות רק במייל) בשאלה מה אפשר לעשות, וקיבל תשובה יחסית מהר: צור איתנו קשר ביום שלישי כדי לבדוק את סטאטוס בקשתך.
אפשר לומר שבמהלך סוף השבוע ועד יום שני היינו עדיין רגועים יחסית.
ביום שלישי התשובה שהתקבלה (שוב מהר יחסית) היתה: לא ידוע עדיין מה הסטאטוס וכמה זמן זה עוד ייקח.
בשלב זה התחלנו לחשוב מה נעשה עם הדרכון לא יהיה מוכן בזמן.
לא ניתן לטוס לשווייץ בלי דרכון ובלי ויזת אישור העבודה בשווייץ שמוטבעת לו כבר באותו דרכון.
אם בני מבריז להרכב שלו, לא מתקיים הטריו, ולא ממש אפשרי להשיג מחליף ברגע האחרון שינגן שבועיים במלון בשווייץ.
אם הוא מבריז לעבודה הזאת, הוא לא מקבל את התשלום - שאמור לממן את כל הטיסות האלה שלו ושל אשתו ואת החופשה שלהם בת השבוע במלון.
אם הוא לא טס לשווייץ צריכה גם אשתו לשנות את הטיסה שלה, לא להגיע או להגיע ארצה כבר עכשיו, במקום לשווייץ.
בקיצור - בלגן.
בשלישי בערב כתב בני מייל נוסף לשגרירות בשאלה אם ניתן בינתיים לקחת בחזרה את דרכונו - כשהויזה עדיין לא מוטבעת עליו - כדי לטוס לשווייץ, ולהחזירו לשגרירות במועד מאוחר יותר.
הבוקר התקבלה ההודעה שכן - הוא מוזמן היום לשגרירות לקחת את דרכונו, תהליך האישור ימשיך בינתיים ללא הפרעה, הם יודיעו לו כשזה יהיה מוכן ואז יצטרך לשלוח להם בדואר רשום את הדרכון - ויקבל אותו בחזרה עם הויזה.
לצורך כך כנראה שיצטרך לחזור ארצה משווייץ (וממילא במהלך חג המולד וסילבסטר השגרירות בחופשה) במקום שיוכל לחזור לארה"ב - אז בכל זאת יהיו לו כמה ביטולים של גיגים מקומיים, תלמידים, הקלטות וכו - אבל זה פחות נורא, לדבריו. גם הוא מודיע מספיק זמן מראש כדי שיוכלו למצוא לו מחליפים, וגם זה הכל פחות קריטי מהגיג הגדול בשווייץ.
הסעתי אותו לשגרירות וחיכיתי לו כמה דקות בחוץ עד שחזר עם הדרכון. מפלס הלחץ ירד קצת, הטיסה לשווייץ מתקיימת מחר כמתכונן, כלתי תטוס כמתוכנן ותפגוש אותו....השבועיים הקרובים יתקיימו לפי הלו"ז המקורי - ואחר כך נראה....
וגם כאן
כינוי:
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
