לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

יוצאת לדרך חדשה


מנסה לנהל סוג של יומן בפתח תקופה חדשה בחיי.

Avatarכינוי: 

בת: 65

Google: 

תמונה




הבלוגים הקבועים שלי
קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יוני 2020    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
282930    

קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

אז מה חדש...


חברתי הטובה מ' החליקה בסופר ומתחה או בעצם אפילו קרעה שריר בירך...

מעבר לכאבי התופת ולשטפי הדם, לדעתי היא צריכה לתבוע את הסופר. 

הפניתי אותה לשני עורכי דין שאני יודעת שמתעסקים עם תביעות כאלה.

בנוסף בעלה עובד בחו"ל בחודשי הקיץ, אז היא לגמרי לבד עם מטלות הבית, הכלבים, הכל.

לפחות הבינה שהיא לא יכולה להתרוצץ לעזור לטפל גם בנכדים...

והיא גם הסכימה לבקש עזרה מילדיה. 

הם כל כך רגילים שרק היא עוזרת ותומכת כל הזמן. לא יזיק להם להתגייס לעזור גם לה לפעמים, וזו הזדמנות!

אני כמובן גם עוזרת כמה שאפשר אבל היא נמנעת מלהעזר בי, לא נעים לה, ועד שלא אפורר את ה"לא נעים" הזה, אני מצליחה רק בפינצטה לעזור.

בכל מקרה היא יודעת שאני לרשותה.

אוף, מסכנה.

 

מסכנה גם חברתי ל' (לא בת הדודה, ל' אחרת, אני באמת חייבת להמציא כינויים כמו שפועה עושה!), שגילו לה סרטן בשד, וכבר ניתחו והוציאו את הגידול, ואז אמנם הבלוטות שהוציאו נקיות לחלוטין (ברוך השם) אבל השוליים של הגידול שהוצא לא נקיים, ולכן עשו שוב MRI, ואז גילו עוד גוש, וצריך לעשות לו ביופסיה.....וגילו עוד משהו חשוד בשד השני...וממליצים לעשות עוד MRI שם בעוד חצי שנה....אוף.

 

שאלתי אותה בעדינות המירבית אם לא בא לה להוריד את שני השדיים וזהו! נראה לי (למרות שלעולם אי אפשר לדעת מה ארגיש במצב כזה, ואין לי דרך לדעת איך היא מרגישה וחושבת) שאני הייתי מראש מורידה את שניהם. אוף. כואב לי עליה. ממש כואב. והיא כל כך פעילה וחיובית כל הזמן, מנסה להמשיך את חייה במקביל לעניין הזה, כאילו כלום. ממש אמיצה. 

 

לגבי חתוליי המתוקים: אני ממשיכה לבדוק את השירותים האוטומטיים (cat genie קוראים להם), שממשיכים להתנקות פעמיים ביום למרות שהחתולים עושים את צרכיהם בינתיים בארגז החלופי.

ולמרות, שלפעמים נראה לי שהכל תקין באוטומטיים, מידי פעם אני כן שמה לב שהקרקעית עדיין לחה, ולפעמים גם החול. 

הבוקר התקשרתי שוב לטכנאי (ושיבחתי אותו על שהוא ממשיך לענות לי לטלפון.....כי לאחרונה אני מה זה מנג'סת), ויחד איתו (בטלפון) שוב עשינו בדיקות שונות למכשיר.

 

המסקנה כרגע היא שהמים נשאבים החוצה בלי בעייה ובלי סתימות, אבל שהאוויר החם שאמור לייבש את הקערה ואת הגרגרים, לא מספיק חם. לא מייבש מספיק.

טוב, נמאס לי. כמה אפשר להתעסק עם זה????

 

החלטתי (עוד לפני שהתקשרתי אליו, האמת) שאני רוצה להחליף את המכשיר במכשיר חדש. 

 

עשיתי חשבון מעמיק (עם טבלאות EXCEL והכל) מה העלות הכוללת לאורך 3 שנים (כולל עלות רכישה ראשונית וכל העלויות הנלוות) של ה-cat genie והשוויתי לעלות כוללת לאורך 3 שנים (כולל רכישה) של ארגז פשוט + החול שנדרש לרכוש ולהחליף, ושל ארגזים חצי אוטומטיים שונים כולל עלויות החלפות החול שלהם.....והגעתי למסקנה שה-genie הוא הכי זול!!!!!

 

לקחתי את החישוב הזה והוספתי אליו את כמות ההתעסקות וההשקעה שנדרשת ממני (או מכל חתול-סיטר ששומר עליהם כשאנחנו נוסעים), אפילו כולל ניקויים יסודיים שאני מבינה כבר שכדאי לי לבצע פעם בכמה חודשים, וה-cat genie פשוט מנצח!!!

ואם אני מבינה שהחתולים שלי לא סתם "נמאס" להם מהמכשיר אלא הוא באמת לא יבש לגמרי כמו שהם צריכים שהוא יהיה......אז זה הפתרון ההגיוני ביותר עבורי. 

 

אז הערב הוא יביא לי מכשיר חדש....ואולי סוף סוף יהיה סוף לסאגה המתמשכת הזאת!!!

 

זו תקופה של תקלות, כנראה. ל-T הלך מצבר גם ברכב וגם באופנוע! 

ברכב הוא כבר החליף שלשום, ועכשיו נסע להחליף את האופנוע.

 

מקווה שהכל יסתדר בסוף, ושהשיגרה הנעימה תחזור.

 

לפחות אתמול היה מעולה בחדר כושר, ובסוף האימון אפילו פגשנו במקרה בלובי של הקאנטרי את המהנדס וביוכימיה, אז במקום ללכת יש להתקלח והביתה, עוד ישבנו איתם בדשא על כוס קפה וקשקשנו. היה נחמד מאד. 

כבר יום רביעי.....והשבוע טס לקראת סיומו. 

לא יודעת אם בתי והמשפחה יבואו בששי.

 

יודעת שבקרוב היא צריכה להתחיל להתארגן למבחן ההסמכה שלה בפסיכולוגיה קלינית, וזה אומר שבעלה וגם אנחנו נצטרך להתגייס לעניין - לתת לה זמן לשבת וללמוד, ולדאוג לילדים בזמן הזה. כשהיא תסיים את ההתמחות בסוף ספטמבר, יהיה לה זמן בבקרים לשבת וללמוד, אבל עד אז זה כנראה יהיה בשבתות....

 

בקיצור - אין רגע דל במקומותינו. ושרק יהיה הכל טוב!

 

וגם כאן

 

נכתב על ידי , 7/6/2017 11:39   בקטגוריות אופנועים, בריאות, בתי, חברים/חברות, חתולים, עדכונים, פעילות גופנית, רכבים, שגרה זה רע?, תקלות  
26 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של empiarti ב-15/6/2017 12:44
 



חרא של חתולה - פרק ב'


כבר סיפרתי שמזה כמה ימים שאנחנו מריחים ריח של שתן או צואה או שניהם מכיוון המרתף, אבל חיפשתי וחיפשתי ושטפתי את כולו כמה פעמים ושום דבר לא עזר. 
ואז ביום חמישי החלטתי שאני לא מוותרת, והתחלתי להזיז את כל הרהיטים והחפצים בחלק העמוק של המרתף, האזור שמאחורי מדרגות הירידה למרתף ומתחתיהן.
אין גישה לשם - או כך חשבתי - אבל התחלתי להבין שהריח מגיע משם. והתחלתי לזחול בעקבות הריח.
הוצאתי חפץ אחר חפץ ורהיט אחר רהיט, רחרחתי כל אחד מהם, ועברתי עליו עם סמרטוט לח ספוג בסודה לשתייה (שמנטרלת ריחות) ליתר ביטחון. בינתיים לא מצאתי כלום.
האזור שם אינו מואר כמו שאר המרתף, אז הלכתי להביא מנורה וחיברתי אותה לחשמל והדלקתי אותה והתחלתי להאיר לכל הכיוונים ולכל הפינות....
ואז.....מתחת למדרגות, היכן שמונחות המרצפות "ספֵּייר" ועוד חלקי חילוף ששמרנו כשבנינו את הבית, למקרה הצורך - שם התגלתה לעיני הזוועה: המקום הפך לשירותים ציבוריים. מצבורים מצבורים של גללי צואה ושלוליות שתן שכבר נספגו בחלק מהחפצים שמונחים שם.........
מי יודע כמה זמן זה מתרחש! 
כמה ימים לפחות. 
התחלתי לפנות ולנקות ולזרוק דברים שהיו כל כך ספוגים שלא הצלחתי לנקות....
אבל אז התברר שאת רוב המרצפות והלוחות ושאר הדברים אינני יכולה בכלל להזיז, לא כל שכן להוציא משם - הם כבדים מדי. 
והכל נעשה כשאני על ארבע, כי זה מתחת למדרגות ואין בכלל מקום לעמוד.
שפשפתי ושטפתי וניקיתי כמיטב יכולתי אבל ברור לי שיש צורך במישהו חזק - פועל או משהו - שישלים שם את העבודה. יפנה את הכל החוצה, ננקה את מה שניתן לניקוי ונזרוק את מה שאין ברירה. 
בינתיים ארזתי את החתולה ב"סלתול" שלה וקפצתי אתה לפינת הרחוב ל"וטרינרים ללא הפסקה". החלטתי שכאן ועכשיו נתחיל סוף סוף בתהליך הבירור הרפואי, קודם כל.
הווטרינר הקבוע שלהם נמצא ברעננה. אני ממשיכה לקחת אותם אליו לחיסונים וניקוי שיניים וכו רק משום שהוא מייבא מארה"ב חיסון נגד פרעושים שהפסיקו לייבא כאן בארץ ורק לו יש אותו. אבל זה קורה פעמיים בשנה. 
לתהליך הבירור הנוכחי אני לא מתכוונת להתחיל לטרטר את החתולה (או החתול, אם יתברר איכשהו שזה בכל זאת הוא) בכל פעם עד לרעננה. 
כשהגעתי למרפאה בדיוק יצא הווטרינר התורן עם כלב, פציינט כנראה שהיה זקוק לטיול, ואמר לי: בדיוק סגרתי. תחזרי אחר הצהריים.
אמרתי לו שחשבתי שהם "וטרינרים ללא הפסקה" - והוא גמגם שכן, אבל בתיאום. אוקיי. עם כל וטרינר זה בתיאום, לא? אז למה אתם קוראים לעצמכם "ללא הפסקה"? ודווקא אצל הווטרינר שלנו ברעננה יש שעות פעילות קבועות ותמיד יש מישהו במרפאה שיכול לקרוא לווטרינר במקרה שהוא איננו. מוזר. 
בכל מקרה אמרתי שאחר הצהריים אני עם הנכדים ולא אוכל להגיע, והוא אמר שאתקשר בערב לתאם לששי בבוקר. 
אז התקשרתי. 
ואף אחד לא ענה. 
נראה לי יותר כמו הפסקה ללא וטרינרים!
אז התקשרתי לווטרינר פרטי שנמצא מעבר לפינה בצד השני של הרחוב שלי. 
ושטחתי בפניו את סיפורי. 
הוא שאל את כל השאלות הרלוונטיות, ואמר בדיוק את ההפך ממה שאמרה לי פסיכולוגית החתולים. 
שאני צודקת, שאני חושדת שהחתולה "מענישה" אותנו על משהו - על נסיעה לחו"ל או על הצומי לנכדים ולבת. הוא אמר שחתולים יכולים באמצע החיים להתחיל עם בעיות התנהגותיות כאלה, ולפעמים מספיק שהחלפתי בושם שלא נראה לה והיא תביע כך את מחאתה.
גם הוא המליץ להתחיל בבירור הפיסי, אבל לפני כן, ביקש ממני לשים ארגז חול רגיל - בנוסף לשירותים האוטומטיים של  החתולים, למקרה שבאמת משהו בשירותים עצמם מפריע לה, וגורם לה להדיר רגליה מהם. 
הוא ביקש ממני לחכות שבוע וליצור אתו קשר ביום רביעי, לדווח מה קורה, ואז נתחיל בבדיקות דם ושתן קודם כל. 
במקביל, ביצע T חסימה מאולתרת של הירידה למרתף (אין למרתף דלת שניתן לסגור), כדי שהיא (הם) לא תוכל (יוכלו) לרדת לשם.
בערב ראינו שהיא מנסה לרדת למרתף, נתקלת במחסום, ועולה למעלה לחדר השירותים שלה. כשעליתי לשם אחרי כמה דקות, ראיתי שהיא עשתה את צרכיה בארגז שפתחתי. 
סימן טוב? לא יודעת.
מה אני כן יודעת? אני יודעת שיש לנו בעיה, ולפי מה שהווטרינר הזה אומר - אין הרבה מה לעשות אם זו באמת בעייה התנהגותית.
אוף!

וגם כאן
נכתב על ידי , 19/5/2017 17:27   בקטגוריות חוסר אונים, חתולים, תקלות  
29 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של empiarti ב-21/5/2017 17:48
 



תלאות הסוס המעופף


אז נראה שבכל זאת לא שחררתי את הכל עדיין. את כל הדפוסים והמנגנונים האוטומטיים שלי. 

 

בגוף: הנשימה נעשית כבדה, מעט מחנק, הדופק מואץ, מתחיל להיות לי קצת חם.

התרגום הרגשי של התחושות האלה: עצבים. אני מתחילה להתעצבן. אני מתוסכלת. 

נכון, זה לא בעוצמות של פעם. אני לא מזיעה, אני לא צועקת...אבל אני חסרת סבלנות.

 

מה עורר את כל זה?

הזמנו חופשה בטוסקנה בפסח (כן כן שוב אני טסה לחו"ל! 😜): לנו, לבתנו עם בעלה והנכדים.

T הזמין את הכרטיסים כבר בפברואר, כמו גם דירה בחווה ורכב שכור (וחתני הזמין לעצמם רכב שכור בנפרד, למען הגמישות והחופשיות של כולנו במהלך החופשה). 

 

הטיסה הלוך היא בחברת  PEGASUS AIRLINES, שהיא לכל הידוע לי חברת LO COST. ולכן ניסיתי לחקור את כרטיסי הטיסה כדי להבין אם המזוודות כלולות במחיר הכרטיס או שיש לשלם עליהן בנפרד. 

מה שהתברר כמשימה לא פשוטה בכלל.

 

בכרטיס האלקטרוני שקבלנו בדוא"ל יש מספר הזמנה ב-CHEAPOAIR - החברה שדרכה בוצעה ההזמנה.

יש מספר הזמנה ב-PEGASUS לטיסות הלוך (טיסת קישור באיסטנבול) ועוד מספר הזמנה נפרד ב-TURKISH AIRLINES לטיסות חזור (גם כן קישור דרך איסטנבול). 

בנוסף יש לכל נוסע מספר כרטיס אלקטרוני.

 

ובכל זאת לא הצלחתי, באתר של PEGASUS למצוא את ההזמנה שלנו - לא בעזרת מספרי ההזמנה, לא בעזרת מספרי הכרטיס האלקטרוני, NADA! 

 

אז התיישבתי. לקחתי שאיפה עמוקה של אוויר. הסדרתי את הנשימה, ייצבתי את הדופק. טיפלתי בגוף. 

חזרתי למחשב. 

 

כתבתי לשירות הלקוחות של PEGASUS וקיבלתי אישור שפנייתי התקבלה. אני עדיין ממתינה לתשובה.

התחלתי צ'ט עם שירות הלקוחות של CHEAPOAIR - וגם הם נתנו לי רק את מה שכבר ידעתי - את מספרי ההזמנה ב-PEGASUS. אוף. 

 

הם ידעו לומר לי שההזמנה בוצע ואושרה, אבל לא ידעו לומר לי אם מחיר הכרטיסים ששילמנו כולל מזוודות או CARRY ON או מה.....

 

כל קישור נוסף עליו לחצתי בהודעת הדוא"ל שהם שלחו לי הוביל לנתונים כלליים לגבי משקל מותר של מזוודה ושל CARRY ON..... מידע כללי. או שהוביל אותי שוב לאותו אתר של PEGASUS בו לא הצלחתי לאתר את הזמנתי, לא לפי מספר ההזמנה ולא לפי מספר הכרטיס האלקטרוני. 

 

בשלב זה נתנה לי הנציגה של CHEAPOAIR בצ'ט את מספר הטלפון של PEGASUS. 

האמת, אני לא אוהבת לדבר עם שירות לקוחות. לא אוהבת להמתין על הקו, לא מבינה בדרך כלל את המבטא שלהם...בקיצור נמנעת משיחות טלפון כמו מאש, ומעדיפה היכן שאפשר דוא"ל או צ'ט.

 

שוב לקחתי נשימה עמוקה. 

 

הבנתי שהפעם אין לי ברירה. התקשרתי.

ודווקא ההמתנה היתה קצרצרה. ענה לי נציג באנגלית רהוטה במבטא תורכי סביר. 

מסרתי לו את שמנו ואת מספר ההזמנה, והוא פתר עבורנו את התעלומה. את כל התעלומות, האמת.

 

הראשונה היתה שכאשר T ביצע את ההזמנה הוא הכניס את שמו הפרטי כשם משפחה ואת שם המשפחה כשם פרטי. לכן בעת חיפוש באתר שלהם, לא מצאנו את ההזמנה. ברגע שהכנסנו את שמו הפרטי - voilà - הופיעה הזמנתנו בכל תפארתה והדרה.

 

מייד וידאתי איתו שהעובדה הזאת לא תעשה לנו בעיות בשדה התעופה (הם מקפידים על נכונות השמות). הוא אמר שלא, שנוסעים רבים עושים את הטעות הזאת, וכל עוד הכיתוב הוא מדויק, זה לא משנה ששם המשפחה הפך לפרטי ולהיפך. 

 

התעלומה השנייה והלא פחות חשובה, היתה שנציג PEGASUS הודיע לנו שהכרטיסים שלנו כוללים כבר עלות מזוודה במשקל 20 ק"ג ו-CARRY ON במשקל 8 ק"ג, כך שאם אין לנו צורך במטען מעבר לכך, אנחנו מסודרים.

איזו הקלה...............

 

ועוד כששאלתי אותו אם נוכל לבצע ONLINE CHECK IN לטיסה מהבית, הוא אמר שאפשר יהיה כבר 72 שעות לפני הטיסה - שזה ממש יפה. בדרך כלל מאפשרים לנו לעשות זאת רק 24 שעות לפני. 

 

בקיצור, נרגעתי.

החוויה הזאת הראתה לי שיש עוד עבודה, ברמת ה"מנגנונים האוטומטיים" שלי.... 

אבל היא גם הראתה לי שבסך הכל יש לי את הכלים להתמודד עם הדברים האלה, לטפל בגוף, לא "לרדת מהפסים". 

תמיד יש עוד רבדים לגלות, תמיד אפשר להגיע לרמה עמוקה יותר, לעיתים היא אפילו רמה בעייתית יותר....ולשחרר עוד משהו, להסיר עוד שכבה. כנראה שאין לזה סוף. אבל לעת עתה מה שיש אמור להספיק.

ומצפה לנו חופשה נהדרת עם הילדים והנכדים.... 

 

וגם כאן

נכתב על ידי , 5/4/2017 15:26   בקטגוריות אימון, חופשה, טיסות, תקלות, תקלות טכניות  
14 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של empiarti ב-7/4/2017 08:13
 




דפים:  
51,643
הבלוג משוייך לקטגוריות: משפחתי וחיות אחרות , תינוקות , 50 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לempiarti אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על empiarti ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)