יוצאת לדרך חדשה

האמת שזה סיפור ישן, כמעט בן שנתיים. אבל לא רציתי לספר אותו עד שלא יהיה לו סוף.

השבוע הוא הסתיים.

הוא התחיל בפברואר 2015, כש-T עבר את ניתוח הכתף הראשון שלו.

בפועל הסיפור הזה התחיל הרבה שנים קודם לכן, כש-T והשותף שלו ע' עשו לעצמם ביטוח אובדן כושר עבודה.

לי תמיד אמרו שאובדן כושר עבודה הוא הביטוח הכי בעייתי שקיים בשוק. וצדקו. כאשר עושים ביטוח שכזה, חשוב מאד, אבל מאד, לתאר במדויק את התפקיד, את המקצוע, את הפעילות שעושה המבוטח במסגרת עבודתו.

אצל T טעה סוכן הביטוח בפוליסה, וכתב שהוא השף של החברה אבל גם המנהל שלה. בפועל זה נכון.

מה שלא היה כתוב בפוליסה, כמובן, הוא ש-T מנהל את החברה מהמטבח, שאין לה עוד שף או אפילו טבח בכיר מלבדו, ושללא כושר עבודתו במטבח החברה בעצם לא מתפקדת.

השותף של T, גם הוא מנהל בחברה - עסק בניהול צוות העובדים הקטן והיעיל שלהם, ניהול המכירות ועסק במכירות בפועל. הם היו חברה קטנה שמבוססת על עבודה עצמית.

כאשר סגרו T והשותף שלו את עסק האירועים שלהם,  לא היתה הכתף הבעייתית של T הסיבה העיקרית לסגירתו, אבל היה לה חלק נכבד בעניין. T כבר אז לא יכול היה לעבוד במטבח לאורך זמן, לא יכול היה להרים דברים כבדים, כאביו הפכו בלתי נסבלים - ובאמת במהלך אותה השנה הוא החליט ללכת על ניתוח, לנסות לאחות את הגידים הקרועים שבמפרק הכתף שלו.

הסאגה מול חברת הביטוח התחילה כבר אז, יום אחרי הניתוח. אז עוד לא ידענו שהניתוח לא  הצליח, שהגיד הסופרספינטוס היה באיכות כל כך גרועה שלא ניתן היה לאחות אותו, ושתפקוד הכתף שלו לעולם לא יחזור לפעילות תקינה. אבל מה שכן היה ברור, הוא שלפחות בחודשים הקרובים לא יוכל T להתפרנס מעבודתו כטבח, כשף, והגשנו תביעה לאובדן כושר עבודה.

חברת הביטוח נהגה לפי "ספר החוקים הבלתי כתובים" (או שאולי איפשהו הם כן כתובים) של חברות ביטוח. בהתחלה היא פשוט התעלמה מהתביעה. פשוט לא הגיבה.

לאחר עוד כמה חודשים והרבה ניג'וסים נדחתה התביעה בטענה ש-T שיקר בהצהרת הבריאות שלו על מצב הכתף, שכביכול היה מה שנקרא בעגה המקצועית pre existing condition. לקח להם חודשים להשיג את התיק הרפואי מקופת החולים (גם זה לא ברור למה) ורק אז התברר שהוא אמנם התלונן על כאבים בכתף לפני כמה שנים - אבל זו היתה הכתף השנייה בכלל!

בושים ונכלמים לכאורה אבל לגמרי אדישים לטפשות שלהם בפועל,  נשלח T על ידי חברת הביטוח ל"בדיקה" אצל רופאים מומחים מטעמם: אורתופד ורופא תעסוקתי. הם בדקו את T, עברו על כל החומר הרפואי, והחליטו את מה שחברת הביטוח שילמה להם להחליט: לא רק ש-T כשיר לחלוטין לעבוד, אלא הוא היה כשיר לפי הצהרתם כבר שלושה חודשים אחרי הניתוח. וזאת בלי שמישהו מהם כלל ראה את T שלושה חודשים אחרי הניתוח, ולא היו שום ממצאים לכך. מי שעקב כאן בבלוג יכול לזכור שלא רק שבשלב ההוא T עדיין לא היה כשיר לשום דבר, הוא גם היה עדיין על משככי כאבים כה חזקים שהגמילה מהם היתה כמו גמילה מסמים קשים.

על כל דחייה כזאת ערער סוכן הביטוח שלנו (שלזכותו ייאמר, לא נלאה במאמציו לסייע לה מול החברה) ובאיזשהו שלב פסקו בחברה שייתכן באמת ש- T לא יכול לעבוד באופן מקצועי במטבח, אבל ככתוב בפוליסה: הוא גם מנהל - אז שינהל. הוא אינו זקוק לתפקוד הזרוע בשביל זה, אמרו בהחלטיות.

כל מהלך כזה ארך חודשים ארוכים, כאשר איפשהו באמצע שקלו כנראה בחברת הביטוח להגיע לפשרה, וביקשו ש-T יתחייב בכתב שאובדן הכושר יוקצב בזמן. אבל בשלב ההוא כזכור לנו, כשנה לאחר הניתוח הראשון, נכנס  T לניתוח כתף נוסף - להחדרת בלון למפרק הכתף. כל מטרתו של הניתוח השני היתה (ואכן הצליחה חלקית) להפחית את כאבי התופת שהוא סבל מהם לילות כימים. את הקרעים בגידים כבר היה ברור שלא ניתן אי פעם לתקן. הנזק בלתי הפיך, כך שברור היה שלא נראה באופק סיום לאובדן כושר עבודתו כטבח.

לאחר דחייה נוספת על ידי חברת הביטוח פנה T יחד עם סוכן הביטוח לחברת עורכי דין שמתמחה בתביעות נגד חברות ביטוח. הם נכנסו לתהליך של גישור, שבסופו של משא ומתן מייגע ומורט עצבים הגיעו לפשרה שמניחה את הדעת. בפועל T הצליח לנצח בתביעה נגד חברת הביטוח, ולקבל סוף סוף סכום נאה שמכסה, פחות או יותר, את אובדן העבודה בתקופת שני הניתוחים. הוא החליט להסתפק בזה.

בינתיים הוא הרי עשה הסבה מקצועית, התחיל לעבוד כיועץ עסקי - ולכך, תודה לאל, הוא עדיין כשיר 😏

וגם כאן