יוצאת לדרך חדשה

האמת, חששתי.

הייתי לחוצה. 

בלילה שקדם לאירוע התעוררתי כל שעתיים. 

לא הייתי מעולם באירוח מסוג כזה, EAT WITH בבית של מישהו פרטי שטוען שהוא שף ובונה איתי תפריט לא קונבנציונלי שאין לי מושג איך הוא יהיה במציאות. 

זה היה קצת הימור.

אמנם קיבלנו המלצות על זוג הבנות אור ועינת - והמקום שלהם ביפו העתיקה: jarashi, אבל ההמלצות באו מאנשים שאני לא מכירה (לקוחות של כ') ואין לי מושג מה הטעם שלהם. לי יש שף פרטי בבית ובדרך כלל אם אני רוצה שיהיה באמתת אוכל משובח ואווירה נינוחה וטובה אנחנו חוגגים בבית.

רק לא בא לי ש-T יעבוד הפעם. בא לי שיפנקו אותו.

והימרתי.

והצליח לי, בגדול. 

והצליח לי גם עם המוזמנים. זה היה בדיוק ההרכב הנכון עבור T - בתי עם חתני והנכדים המתוקים שריגשו אותו כל כך, אחי עם גיסתי ובתם הבכורה (הצעירה החיילת לא הצליחה לצאת לטובת האירוע), השותף ע' ואשתו כ' שעזרה לי להרים את האירוע הזה, וחברינו ביוכימיה והמהנדס. זהו.

היה מקסים. 

היה טעים ויפה ומקורי, ודאגתי שלכל אחד יהיה לפחות משהו אחד שהוא אוהב. 

לא היתה מנה אחת שלא היתה טעימה.

היתה אווירה נעימה וביתית.

היה מרגש - T ממש דמע לשמע הברכות - גם שלי, גם של בני וכלתי (שהקליטו מראש ושלחו מחו"ל), גם של בתי וחתני וגם הורי (שהקליטו ושלחו מחו"ל). 

בקיצור - היתה הצלחה מסחררת.

T לא חשד במאום עד שלא התעקשתי שלא ילבש חולצת טריקו לשם שינוי אלא חולצה מכופתרת.

כ' ו-וע' באו לאסוף אותנו, כביכול לקחת אותנו למסעדה לחגוג את יום הולדתו של T - והוא התחיל לחשוד עוד יותר כשהיא סרבה לומר לו לאן בעצם אנחנו נוסעים. 

אבל זה דווקא היה טוב, הוא הבין שמשהו מתבשל והכין את עצמו. 

היום יום הולדתו האמיתי אבל היום הוא עובד כל היום. איזה כיף שחגגנו אתמול.

וגם כאן