השבוע הראשון המלא של השגרה......
ביום ראשון בתי באה אלינו עם הילדים אחה"צ - במקום שאצטרך לנסוע אליה - וזה היה ממש נחמד. בא לי לבקש ממנה לעשות זאת בכל יום א (היום החופשי של בעלי) כדי שלא אצטרך להשאיר אותו לבד כאשר אני עוזרת לה עם הנכדים.
ביום שני זה היום של חמותה, שבאה לעזור לה עם הילדים - אז זה היום שאני עושה לי תכניות משלי. הפעם היה לי תור קוסמטי כזה או אחר במכון שקרוב למקום עבודתי לשעבר, אז קבעתי עם החבר'ה מהעבודה שאוכל איתם צהריים. היה כיף לראות את כולם (התכוונתי באמת כשאמרתי שאני עוזבת את מקום העבודה אבל לא את החברים שלי שם). היה פחות כיף לראות שהמקום הולך מדחי אל דחי - שוב מפוטרים, שוב רה ארגון בלתי הגיוני לחלוטין, שוב סיסמאות נבובות...כל כך שמחה שאני כבר לא שם.
ביום שלישי התעמלתי בבקר בקאנטרי ונפגשתי עם חברה לכוס קפה אחרי כן - היה ממש טוב. התחלתי לעשות כמה תרגילי בטן חדשים, וביחוד שרירי הבטן התחתונה שלי ממש תפוסים! אחרי כן נסעתי לבתי לעזור עם הנכדים, וכך גם ברביעי אחה"צ. היה ממש בסדר, גם הם נכנסים לשגרה כלשהי - לפעמים אני משחקת עם הנכד הגדול, לפעמים מטפלת בקטן - וכך אחר הצהריים עובר לשתינו בכיף בלי יותר מדי לחץ או בלגן.
ביום חמישי שמרתי על התינוק אצלי בבית בזמן שהיא עבדה כמה שעות - אז בקשתי ממנה למצוא סידור לאחה"צ כדי שלא אצטרך בנוסף גם לנסוע אליה באותו היום (אכן אני משתדלת לשמור על עצמי ועל כוחותי). היא קבעה עם חברה שבנה חבר של נכדי הגדול - אבל במקום להקל עליה זה רק הכביד. הגדול נהיה פתאם "דביקוש" ל"אמא אמא" ורצה רק לשבת עליה, והתינוק היה זקוק לה כמובן (אוכל כל שעתיים עדיין) - וזה היה קשה.
מתישהו היא תצטרך ללמוד להתנהל עם שניהם לבד....זה לא יהיה פשוט, אבל כולנו עשינו זאת. לא? זה כיף שאני יכולה לעזור, אבל לא אמשיך להגיע אליה כל יום אחה"צ לתמיד.....
קבעתי לעצמי להתחיל להוריד מינונים ....אחרי 3 חודשים.....אחרי שיעברו דירה..... מקווה שאצליח.
בכל אופן בחמישי אחה"צ הספקתי להיות בסופר ולבשל.... (כי לא נסעתי אליה)
ביום ששי התעמלתי שוב בקאנטרי - ובצהריים הם באו (חתני, בתי והילדים) וגם בעלי היה בבית והיה כיף גדול.
סוף סוף הם סגרו עם שיפוצניק שמתחיל לעבוד על הדירה החדשה שלהם ביום ג השבוע, אז אולי תוך חודשיים הם יוכלו כבר לעבור.....
מגיע להם שתהיה להם דירה משלהם....ומגיע לנו לנסוע רק 10 - 15 ק"מ כדי לבקר אצלם ולא 30.....
היום שוב התעמלתי - רק אירובי , לא צריך להגזים....
שבוע לא רע בכלל.
בעלי עובד 3-4 שעות ביום, מאד חלש עדיין ומאד מתעייף, ולקול נדנודי מקפיד לא להגזים . קשה לו. הוא רגיל להיות כל כך פעיל...
בעוד כשבוע נראה לי שכדאי לו לעשות שוב בדיקת דם לראות מה מצב הנוגדנים ....האם המחלה מאחוריו באמת
בסוף החודש יש לו תור להומיאופט בתל אביב שאמור (לפי אחרים שהיו אצלו ) "להקים אותו על רגליו" מהחולשה שאחרי המחלה. אדווח אם זה נכון. נראה בכלל באיזה מצב הוא יהיה עד אז.... יש מדווחים שעם מחלת הנשיקה החולשה נשארת גם שנה אחרי.....אוי ואבוי. מקוה שלא
זהו בינתיים. מחר מתחיל שבוע חדש. שבוע טוב
כינוי:
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
