לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

יוצאת לדרך חדשה


מנסה לנהל סוג של יומן בפתח תקופה חדשה בחיי.

Avatarכינוי: 

בת: 65

Google: 

תמונה




הבלוגים הקבועים שלי
קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    פברואר 2013    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
2425262728  

2/2013

מה לא תעשה חברת הביטוח כדי לא לשחרר את כספי הפיצויים שלי


כבר חמש פעמים בחיי עזבתי מקומות עבודה. שש אם סופרים את צבא הקבע, אותו עזבתי בסיום החוזה שלי ובמקביל להולדתה של בתי הבכורה. שבע אם סופרים פעמיים את מקום העבודה האחרון שלי, אותו עזבתי אחרי 10 חודשי עבודה ואליו חזרתי 8 חודשים אחרי כן (ואז נשארתי 13 שנים).

שלוש פעמים עזבתי מקום עבודה בלי שהגיעו לי פיצויים (פחות משנת עבודה). 

מכל מקומות העבודה התפטרתי ביוזמתי, ובכל זאת מכולם קבלתי (או לפחות הייתי זכאית לקבלת) פיצויים.

כאשר מעביד מנהל עבור העובד ביטוח מנהלים, חלק מן ההפרשות נשמר כקופת גמל, לטובת הפנסיה, וחלק נצבר לטובת פיצויים, ואז יש איזה סעיף (14, נדמה לי) בחוק פיצויים ופיטורים שמופיע בחוזה העבודה, לפיו העובד יקבל את כספי הפיצויים שלו גם אם עזב ביוזמתו ולא מגיעים לו פיצויי פיטורין כחוק. מצד שני העובד יקבל תמיד רק את הכספים שהצטברו בקרן הזאת, גם אם המעביד פיטר אותו. למי שעבד הרבה שנים בחברה כלשהי, ואשר בשנות עבודתו הראשונות שכרו היה נמוך יחסית, הסידור הזה לא כל כך מוצלח. כי מי שמפוטר ומקבל פיצויים לפי החוק ללא סעיף זה, מקבל את המשכורת האחרונה שלו כפול מספר שנות עבודתו. במקום עבודתי האחרון הנושא הזה לא היה רלוונטי כל כך עבורי משום שמשכורתי לא השתנתה הרבה ב-13 שנים בהן עבדתי שם. כן, קצת עצוב - אבל בסך הכל - למרות שהעריכו אותי מאד, קידמו אותי (וניסו לקדם אותי עוד, רק לא רציתי) והעניקו לי פרס "עובדת מצטיינת" - מאז שהתחלתי לעבוד שם בתפקיד X ועד שעזבתי לאחר קידום לתפקיד Y משכורתי עלתה בסך הכל בכעשרים אחוז. שלוש עשרה שנים. לא נשמע לי הגיוני....אבל המשכורת היתה טובה והסתפקתי בה. לא עזבתי את עבודתי בגלל כסף. וגם לא בגלל התנאים הנלווים. אבל לא זה הנושא שלי היום.

מקום עבודה אחד ניסה להקשות עלי את נושא שחרור כספי הפיצויים, ולהתנות את שחרורם בחתימתי שלא אעבוד אצל חברות מסויימות במשך שנתיים (כביכול כי חברות אלה הן לקוחות של החברה שעזבתי). הדבר לא עמד במבחן החוק, הקובע חופש בחירה מלא לכל עובד לגבי מקום עבודתו.

אותה חברה גם ניסתה, דרך אגב, לקזז מיתרת ימי החופשה שנצברו לי את ימי המחלה שניצלתי...כמובן עוד ניסיון שלא עמד במבחן החוק. 

למותר לציין שהחברה ההיא ממש לא ידעה להתנהל מול עובדיה, לא בעת עבודתם ובעיקר לא בעת עזיבתם. 

אבל גם זה לא ממש הנושא שלי היום.

מקום העבודה האחרון שלי היה מאד מסודר וענייני כאשר הודעתי על התפטרותי, והם נתנו לי (אמנם רק אחרי חודשיים מיום עזיבתי אבל נתנו!) טופס חתום על שחרור כל הכספים שלי בביטוח המנהלים (גמל ופיצויים), קרן השתלמות ועוד....

בנוסף הם נתנו לי טופס 161 המיועד למס הכנסה וגם לחברת הביטוח המנהלת את ביטוח המנהלים שלי (וכתוצאה מכך מחזיקה אצלה את כספי הגמל והפיצויים). 

שלחתי את הטפסים לחברת הביטוח (וגם למס ההכנסה), ולחברת הביטוח צירפתי גם (לבקשתם) טופס בקשה לפדיון הכספים (רק הפיצויים), צילום תעודת הזהות שלי וצילום המחאה (צ'ק) - כנראה להבטיח שאכן כספי מתנהל בחשבון בנק X סניף Y. 

קבלתי הודעה לדוא"ל שלי שהמסמכים התקבלו, ובשיחה טלפונית נאמר לי שכספי הפיצויים יועברו לחשבון הבנק שלי תוך 30 ימי עסקים. 

לאחר המתנה סבלנית של 30 ימי עסקים, ומשלא נכנסה פרוטה לחשבון הבנק שלי, התקשרתי למוקד של חברת הביטוח. 

לאחר בדיקה קצרה התברר כי המעביד לא מילא נכון את סכום הפיצויים העומד לרשותי, ועלי לבקש ממנו להוציא לי טופס 161 מתוקן. 

לשאלתי מדוע לא הודיעו לי במהלך החודש כי הטופס אינו תקין נעניתי כי הם שלחו לי מכתב בדואר (רגיל) עם עותק לחברה שלי וגם לסוכן הביטוח שאיתו עובדת החברה שלי לטובת ניהול הפוליסה הזאת. 

למותר לציין כי אף אחד משלושת הגורמים הנ"ל (לא אני , לא החברה ולא הסוכן) לא קבלנו מכתב שכזה. 

נציגג השירות של חברת הביטוח הבטיחה לי כי יש לה מול העיניים את המכתב הזה, ואין לה מושג מדוע לא קבלתי אותו. בכל מקרה היא היתה נחמדה מאד והעבירה לי בדוא"ל טופס 161א או משהו דומה שבו רשום בדיוק הסכום שהצטבר לי בקרן הפיצויים.

התקשרתי למחלקת כח אדם בחברה שלי לשעבר, הסברתי את הבעייה וששחרור הפיצויים שלי מתעכב בגללה, העברתי אליהם את הטופס עם הסכום הנכון שקבלתי מחברת הביטוח, והם הגדילו לעשות (או כך חשבתי) ושלחו לי בפקס כבר למחרת טופס 161 מתוקן עם הסכום המעודכן. 

העברתי את הטופס המתוקן לחברת הביטוח, קבלתי אישור בדוא"ל שהטופס נקלט, ושוב נאמר לי בטלפון כי תוך עוד 30 ימי עסקים הכסף יגיע. 

שלושים ימי העסקים הנוספים עברו חלפו ביעף, ואתמול התקשרתי שוב למוקד חברת הביטוח, לאחר שבאורח פלא, עדיין לא נכנס כסף לחשבוני.

הנציג החביב סיפר לי בתום לב שטופס 161 המתוקן שסיפק המעסיק שלי לשעבר (שאותו כבר עזבתי לפני חצי שנה!) עדיין לא תקין! הסכום אמנם נכון, אבל חסרים שדות רבים שלא מולאו על ידו כלל, לדוגמא: הסכום החייב במס והסכום הפטור ממס מתוך סך כספי הפיצויים...ואחוז המס הנדרש לשלם...

ושוב שאלתי (כבר בכעס כלשהו) מדוע לא טרחו נציגי חברת הביטוח לומר לי מייד משהתקבל הטופס שהוא עדיין איננו מספק...ושוב התעקש הנציג החביב שיש מולו (עוד!) מכתב שנשלח (בדואר!) אלי, עם עותק למעסיקי ולסוכן הביטוח. 

וזה לא שלא קבלתי מחברת הביטוח שום דואר בתקופה זו. קבלתי מהם מכתב, שלא קשור לכלום, שבו נאמר שכבר חצי שנה לא משולמת הפרמיה בפוליסה זו.....הממ....מעניין מאד!!

כלומר, יש להם את כתובתי הנכונה. פשוט יד ימינם אינה יודעת מה ששמאלם עושה. או ש.... מאד נוח להם להמשיך להחזיק את כספי אצלם ולצבור עליו ריבית (אותה אין הם מתכוונים להעביר אלי כלל וכלל!). 

וחוץ מזה....בל נשכח את מעסיקי לשעבר, חברה גדולה ומכובדת אשר כבר אמורה להיות מומחית במילוי טופס 161 עבור עשרות אנשים שהיא מפטרת כל שנה (אם לא מאות). מה הקטע שלהם????

כולו מלא צער והזדהות, פנה אלי הנציג החביב של חברת הביטוח בהצעה חלופית: אם אגש לפקיד השומה בעירי (כן ,כן, מס הכנסה) עם טופס 161 שקבלתי ממעסיקי ועם טופס העזר שקבלתי מחברת הביטוח ועם ...עוד טופס שהוא שלח לי בדוא"ל באותו הרגע..... יספק לי פקיד השומה את האישור הרשמי הנדרש אשר יספק את חברת הביטוח במקום טופס 161 מתוקן נוסף. 

לא היה צריך לומר לי פעמיים. תוך חצי שעה כבר הייתי במשרדי מס ההכנסה, ממתינה בסבלנות לתורי. 

למרבה הפתעתי המפגש עם פקיד מס ההכנסה היה זריז ויעיל. תוך דקות ספורות היה בידי "אישור ניכוי מס במקור מפיצויי פרישה מקופה לקצבה" שאותו העברתי מיידית לחברת הביטוח, גם בדוא"ל וגם בפקס, עם עותק (דוא"ל) לבחור החביב שטיפל בי באותו היום.

הבחור, שבאמת השתדל, ענה לי בדוא"ל שהוא סורק את האישור וקולט אותו במערכת וגם רושם בקשה לזירוז הטיפול שכבר מתעכב מעל לחודשיים...

טוב, אני כבר לא סומכת על אף אחד (גם לא על נציגים חביבים) והתקשרתי הבקר לבדוק מה הסטאטוס. 

נציגה חביבה קצת פחות, התחילה לסטות מהנושא כאשר החליטה שהפוליסה שלי עדיין לא הועברה על ידי מעסיקי לבעלותי....

טוב, בתירוץ הזה הם עדיין לא השתמשו, אז למה לא? אז מה אם את אישור העברת בעלות הפוליסה לידי העברתי להם כבר לפני שלושה חודשים, למה שהיא תמצא את זה פתאם עכשיו?????

למזלי היא ראתה שהתיק הזה נשאר (בכוונה) פתוח אצל הבחור החביב מאתמול, שבמקרה לא היה הבקר במשרד, ראתה שהוא אכן קלט את הכל, אישר שהכל כעת תקין (האמנם?) ורשם בקשה לזירוז התהליך. מעבר לכך לא ידעה לומר לי. 

נראה לי שאני אתקשר אליהם כל יום עכשיו.....עד שהם יחליטו שהחזיקו את כספי כבן ערובה מספיק זמן..... מה יהיה? 

 

 

 

נכתב על ידי , 22/2/2013 09:03   בקטגוריות ביקורת, שחרור קיטור  
10 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של empiarti ב-23/2/2013 12:44
 



נערכת לעוד סופשבוע עם הנכד ....


אין צירופי מקרים.

כלומר, יש צירופי מקרים אבל הם לא קורים סתם.

כבר כמה ימים אני חושבת על פעילויות שאני רוצה לעשות עם הנכד הבכור שלי, שמזמן לא היה אצלנו במשך היום

אלא רק בערבי ששי.

ערב זה סבבה אבל זה מגביל, במיוחד בחורף. חוץ מזה בערב הוא כבר מתחיל להיות עייף. 

ואז בתי פתאם התקשה ושאלה אם זה בסדר שהם יביאו לנו אותו ביום ששי הקרוב, כלומר מחר.

צירוף מקרים? ממש לא.

אז ביום ששי הנכד הפרופסור יגיע שוב לישון אצלנו, אצל סבא וסבתא.

לא בגלל מעבר דירה, לא בגלל שום סיבה - סתם בכיף לבלות ששי שבת אצל סבא וסבתא.

וכמובן כדי שאמא ואבא שלו יוכלו לצאת קצת לבלות....

את התינוק השמנדוב לוקחת הסבתא השנייה....

אז עכשיו אני יכולה באמת לתכנן את כל הפעילויות שרציתי לעשות איתו בשבת בבקר....

איזה כיף!

 

נכתב על ידי , 21/2/2013 14:29  
11 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של empiarti ב-22/2/2013 18:06
 



נוסטלגיית תחפושות ילדות או .....הסבתא התותחית שהיתה לי


השבוע קנינו לנכדים שלנו תחפושות לפורים לפי בקשתה של בתי ולפי טעמו של הנכד הגדול, שהרי התינוק כלל לא מודע עדיין.

כיוון שה"פרופסור" הקטן משוגע על פו הדב ובעיקר על "טיגר", קנינו לו תחפושת טיגר....

רצינו לקנות תחפושת "פו הדב" לשמנדוב הקטן אבל לא היתה תחפושת במידתו, והסתפקנו בחתלתול מתוק שחור-לבן....מתה לראות אותם מחופשים כבר.

ואז פתאם נזכרתי בשורת תחפושות שסבתי היקרה ז"ל תפרה עבורי כאשר הייתי קטנה...

לא אמי ולא אני אחריה לא למדנו מעולם לתפור, אני קצת סרגתי בתקופות שונות אבל כשרוני (הרב בתחומים אחרים) בהחלט לא שרוי בתחום הזה: תפירה, סריגה, ציור או פיסול - אין לי את זה. 

לצערי הרב, כל אלבומי התמונות מילדותי נהרסו בשיטפון גדול שפקד את בית הורי הרבה אחרי שכבר לא גרתי שם, ואין לי תמונות לצרף - אבל אני זוכרת שסבתי המסורה תפרה לי תחפושת גמד (שהיום בעצם היינו קוראים לה "סנטה קלאוס" אבל אז לא ידעתי מה זה), קוזאק (כולל אקורדיון!), ארנב (קומפלט מכף רגל ועד ראש) והדובדבן שבקצפת היו זוג תחפושות של בוליביני ובוליביאנית (אינדיאנים מבוליביה) שהיא תפרה לי מבגדים אותנטיים של בוליביאנים שהורי הביאו איתם ממסעם הארוך בדרום אמריקה בדרכה לעלות ארצה מארגנטינה. 

חברתי הטובה ואני התחפשנו לזוג בוליביאנים, כולל תינוק בתיק שסחבתי על גבי, כולל מופע מוסיקלי קטן שבו אני חיללתי בחליל והיא תופפה בדרבוקה קטנה את "קרנבליטו", רקדנו את הריקוד ושרנו (בספרדית) את המלים...וזכינו במקום שני בתחרות תחפושות בבית הספר. (המקום הראשון הלך לילדה שהתחפשה חצי לישראלית, חצי לערבייה, וסימלה כמובן את השלום, זה היה מייד אחרי מלחמת ששת הימים....).

בעצם הרעיון לתחפושת הגמד (סנטה קלאוס) היה תרפויטי: במשך כל שנות ילדותי המוקדמות פחדתי פחד מוות מאנשים עם זקן. 

כל אדם שעבר ברחוב או בשכונה או חלילה נכנס אלינו הבית עם סוג כלשהו של זקן - הבריח אותי באימה הביתה, לחדר ואף מתחת למיטתי. 

למותר לציין שכיוון שגרנו בירושלים, לא היו חסרים זקנים בסביבה.....והייתי במצב תמידי של אימה. 

לא יודעת אם הרעיון להתחפש למשהו עם זקן הגיע מהורי או מסבתי וסבי (שאז עוד היה בחיים), אבל התחפושת העליזה האדומה עם הפעמון בראש המצנפת והזקן הלבן היתה אמורה לרפא את אמפי הקטנה ומהמפוחדת מהפוביה שלה.....

 


 

זו לא אני כמובן - כאמור כל תמונות ילדותי אבדו לבלי שוב אבל כך בערך זה נראה 

רק אספר שאמנם הסכמתי ללבוש את התחפושת, אבל סרבתי להביט בעצמי במראה, או בתמונות שצולמו (בנוסף פחדתי ממצלמות ובכיתי בכל פעם שצילמו אותי.....)

 

כמובן שמרגע מסוים כבר רציתי להתחפש כמו רוב הילדות רק לפייה, מלכה, נסיכה...ובהמשך להיפית "קולית"...וחבל כי התחפושות המקוריות שתפרה לי סבתא באמת היו משהו מיוחד. 

פורים שמח חיוך

 

נכתב על ידי , 20/2/2013 17:30  
הקטע משוייך לנושא החם: תחפושות פורים
10 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של empiarti ב-21/2/2013 13:02
 



לדף הקודם    לדף הבא
דפים:  

51,063
הבלוג משוייך לקטגוריות: משפחתי וחיות אחרות , תינוקות , 50 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לempiarti אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על empiarti ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)