בשבת בבוקר יצאנו ממטסומוטו לכיוון TAKAYAMA, אשר במחוז HIDA.
מאוחר יותר הבנו שהמחוז הזה מפורסם מאד ביפן בשל הבקר המשובח שמגדלים בו, בשר שעולה באיכותו אפילו על בשר ה-KOBA המפורסם בכל העולם.
כשחיפשנו רכבות בין מטסומוטו לטאקאיאמה התפלאנו לגלות ש.....כמעט ואין. ומה שיש (לפחות בשבת, לא יודעת מה קורה ביום שאינו סופשבוע) מדבר על החלפת ארבע או חמש רכבות, ונמשך בין ארבע לחמש שעות נסיעה.......
אבל יש אוטובוס. ישיר. ונוח. זמן נסיעה - שעתיים וחצי. מעבר לרחוב מהמלון שלנו. אז שוב ויתרנו על נסיעה חופשית בזכות ה- JR PASS וקנינו כרטיס אוטובוס. חייבת לציין כאן שרכישת ה-JR PASS התבררה כסופר משתלמת גם כאשר פה ושם הוספנו רכישות כרטיסים בנוסף.
הגענו לטאקאימה לפני הצהריים. המלון שלנו היה במרחק דקות הליכה מעטות מתחנת הרכבת, שוב. בתוך העיר העתיקה היפהפיה של טאקאיאמה.
השארנו את המזוודות והלכנו לטייל בסביבה.
ככלל ביפן, כמו בכל העולם, מתבצע הצ'ק אין למלונות בשתיים או בשלוש אחר הצהריים.
אבל בשאר העולם, כאשר מגיעים אורחים לפני הזמן, לפחות מניסיוננו, מבצעים פקידי הקבלה בדיקה לראות האם אולי החדר כבר מוכן, ואם כן - מבצעים צ'ק אין מוקדם.
ביפן אין דבר כזה.
גם כאשר מגיעים ברבע לשתיים הם לא בודקים אפילו את החדר. אין צ'ק אין לפני שתיים. הם כלל לא מביאים בחשבון את האפשרות הזאת. בדרך כלל פשוט השארנו להם את המזוודות שלנו לאחסון, ויצא לטייל.
יעדנו הראשון היה מקדש Hida kokubunji, מקדש בודהיסטי עתיק משנת 746 לספירה.
אהבתי במיוחד את עץ ה-Ginkgo הענק בחצר
ואת הפעמון הגדול שעמד לידו
המשכנו לשוטט בעיר העתיקה היפהפיה הזו, שכל מבניה עשויים עץ, וחלק מגגותיה קש
כרגיל חוצה את העיר נחל, Gifu river" ונראה לי שבזמן שהותנו בטאקאיאמה הצלחנו לחצות חלק ניכר מהגשרים שמעליו.
על חלק מהגשרים יש פסלים של שדים....
במהלך שיטוטינו גילינו שבעיר מתקיים פסטיבל אוכל בדיוק ביומיים ששהינו שם
זו היתה חגיגה לעיניים, לאף ולחיך, וגם לאוזניים - לאורך חלק מהרחובות הושמעה מוסיקה. אחר כך גילינו שגם בערים אחרות משמיעים מוסיקה ברחובות. זה כל כך מוסיף לאווירה................
בגלל שמו של בשר HIDA ההולך לפניו, הרבה מסעדות בטאקאיאמה מגישות בשר, אפילו סושי מבשר (לא טעמנו), וכיאה למנהג המקום - בערב אכלנו ברביקיו "עשה זאת בעצמך" במסעדת בשרים שכזו
ואם מדברים כבר על מנהג המקום - בטאקאיאמה גילינו תופעה שאחר כך התבררה כאופיינית לכל יפן: כלבים בעגלות
הספקנו לצלם רק מעט מהכלבלבים האלה, שחלקם היו גם לבושים במיטב המחלצות, כובעים ועוד. בעליהם התגאו בכלבלבים ונתנו לנו לצלם בשמחה, ונראה היה שגם הכלבים אוהבים את זה.
מאוחר יותר, כשחזרנו לטוקיו, מצאנו חנויות של אביזרים ומזון לבעלי חיים, בהם היה מבחר עצום של עגלות ובגדים לכלבים.
עוד מהארץ הזמנו סיור מודרך מטאקאיאמה לכפר עתיק סמוך בשם SHIRAKAWA-GO (שִירַאקָאוַּה-גוֹ).
כך נראה הכפר מהתצפית בדרך אליו.......
האוטובוס אסף אותנו מבית המלון, והיה לנו מדריך נחמד ומצחיק בשם YAMAMOTO (שהוא טען שהוא שם נפוץ ביפן)
בכפר הזה הזמן כמו עמד מלכת. רוב הבתים בו עשויים מעץ עם גגות מקש רב שכבתי ומודבק בבוץ, ותושביו - החקלאיים במקור, עובדים כעת בעיקר בתיירות. כמתבקש, רוב צעירי הכפר עוזבים אותו ועוברים לערים הגדולות, ולכן הסיורים המודרכים האלה לכפר מסייעים בעצם להמשך קיומו, מבחינה כלכלית.
זהו הגשר שדרכו נכנסים לשירקאוה-גו
כך נראים הבתים המאפיינים את הכפר, בסגנון GASSHO
הוא מאד ציורי ויש בו שדות אורז. מעולם לא ראיתי אורז בשל לקטיף מקרוב.......
בין הבתים יש גם פלגים ובריכות דגים....
מאד מאד מאד נהנינו מהיומיים שבילינו ב-TAKAYAMA. ולמחרת יצאנו כבר בדרכנו לקיוטו.........
וגם כאן
כינוי:
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
