חברה אומרת שאני כמו מלח, בחור בכל נמל.
אמא שואלת למה אי אפשר לסיים הכל עם חאל, היא לא רגילה לראות אותי תלויה במישהו.
חברה אחרת אומרת שהיא לא יכולה לראות איך חאל כל הזמן מוריד אותי למטה והגיע הזמן לשים לזה סוף.
אבל הן לא מבינות. אף אחד מהן לא יודעת מה זה להיות לבד במדינה זרה. מה זה לרוץ אחרי מישהו שיבוא אליך להזיז את הארון כי החלטת לעשות קצת שינויים בדירה, מה זה לרוץ אחרי מישהו אחר ולבקש שיבוא להחליף נורה כי זה לא הנורות הרגילה אלא הנקודות האלה שתקועות בתיקרה ואין לי מושג איך מוציאים אותן. הן לא יודעת מה זה להחליף שמן לאוטו לבד, מה זה ללכת למוסך לבד...
אני לא אוהבת את התלות הזו אבל מצד שני להתחיל להלחם בעולם ממש אין לי כוח עכשיו. נוח לי שחאל פה, נוח לי שאני מרימה טלפון והוא קופץ לסדר את הנורות, את הארון, לוקח את האוטו למוסך ואותי לשדה, מתקין את המדפסת במחשב ומסדר את כל הדברים שאבא היה עושה בשבילי בבית. חוץ מזה, יש לי רגשות אליו, לא כמו לפני כמה חודשים במבט לאחור, במקום שאני נמצאת בו היום ממש לא הייתי אומרת לו שאני אוהבת.
ועם שחר זה אחרת. שחר נמצא כאן בשביל הפאן הרגשי ובשביל להרים לי את האגו שחאל מרסק פה ושם בלי כוונה. הוא פשוט לא בן אדם מפרגן ושחר כן. שחר יגיד שהוא מתגעגע תוך כמה ימים ולחאל יקח לפחות שבוע, שחר יגיד שהוא רוצה אותי לידו וחאל אף פעם לא יודה בזה בקול רם אבל יעשה הכל כדי שאבין שאני חשובה לו. תמיד אמרתי שמעשים יותר חשובים מדיבורים, אבל אחרי כמעט שנה עם חאל הבנתי שצריך את שניהם. הוא יכול להפוך עולמות בשבילי אבל אף פעם לא יגיד בקול רם שאני חשובה לו או שחלילה יש לו רגשות. הכי רחוק שהגענו היה בחופשת כריסמס, כשהוא אמר שבחיים לא היה לו שום דבר כזה עם אף אחד מהאקסיות ושבכל אקסית היה משהו שהוא אהב ואני שילוב של כולן. אבל אף פעם לא יגיד ישירות אפילו את i like you המסכן אלא אם אבקש קודם.
אחרי שבגדתי בניר, הבטחתי לעצמי שלעולם לא עוד. אחרי שהאקס שהיה איתי 5 שנים בגד בי והרגשתי איך זה מרגיש מהצד השני, נשבעתי שלעולם לא עוד. אני מסתכלת על עצמי עכשיו וקצת מתבאסת, חאל ושחר לא יודעים זה על זה. זה קצת עלוב להגיד שלאף אחד מהם אין לי מחויבות ושעם שניהם דברנו על זה בעקיפין, עם חאל סיכמנו שכאן יש לנו אחד את השני אבל בבית לכל אחד יש חיים משלו ואין לנו זכות להתערב בהם. עם שחר סכמנו שאנחנו לא ביחד, שאנחנו זורמים אבל אף אחד לא מחכה לשני. אני די בטוחה שהוא ממשיך לצאת לדייטים ולזיין פה ושם ועל חאל אני יודעת בוודאות שהוא טינדר בלבנון. אז כביכול זה לא בגידה, אבל מצד שני אף אחד מהם גם לא מנהל עוד קשר במקביל...אפילו שעם אף אחד מהם אין לי באמת קשר...
זה לא בגידה, אבל לא במאה אחוז כי אני יודעת ששחר לא היה ממשיך אנטנסיביות כזו איתי אם היה יודע על חאל. וחאל, היה מתחרפן לגמרי אם היה שומע על שחר. כשחזרנו מחופשת כריסמס, חאל אמר שלא היה מסוגל להיות עם אף אחת ושכל הזמן חשב עלי ובגלל זה קיבל רגליים קרות והבין שאנחנו צריכים להוריד הילוך. אחרי שתיקה ארוכה הוא אמר שאם אני כן הייתי עם מישהו הוא לא רוצה לדעת, זה ישבור. עמוק בפנים קצת כעסתי, איך אתה יכול להגיד דבר כזה כשאתה בעצמך נכנס לטינדר כל שני וחמישי ועוד כשאני כאן ולא במדינה אחרת.
אני כל כך רוצה שהשנה והכמה חודשים הנותרים כאן יגמרו, אני רוצה לחזור לארץ, אני רוצה להכיר בחור שיהיה שלי ואני שלו, בלי הצדדים האלה. אני רוצה שאני וחאל נשאר חברים, הוא יספר לי איך בשיקגו ואני אספר לו איך בארץ, אבל מצד שני, אני מכירה אותו טוב מדי ויודעת שברגע שיופיע בחור חדש באופק הוא יחסום אותי בכל דבר אפשרי ולא יענה לאף הודעה.הוא בעצמו אמר שלא יכול לראות אותי עם אף אחד אחר...טיפש. הוא הרי מבין שאני והוא לעולם לא נוכל להיות באמת ביחד, בעיקר בגלל המשפחה שלו והנחישות שלו לחזור ללבנון אחרי הלימודים...לשם אני לא אלך. גם לא בשביל נסיך על הסוס הלבן ובטח לא בשביל בחור שלא מוכן להודות ברגשות שלו כלפי...
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
