גם אם לא ילך, גם אם זה יגמר ב-זו לא את, זה אני.
אני רוצה להאמין. אני רוצה להאמין לו, להאמין בו ולהאמין שיש כוונות טובות.
אני אקח נשימה עמוקה, אוציא מהראש את המחשבות השליליות, ובגיל 27 פעם ראשונה בחיים אתן סיכוי. נקי. בלי לנתח ובלי לאכול סרטים.
מחשבה בוראת מציאות קיימת.
ואני רוצה מציאות איתו.
גם אם זה טעות, גם אם זה רק כי הוא כלכך דומה לאהבת חיי וגם אם זה רק כי נמאס לי לישון באלכסון אחרי שנתיים של ביחד.
גם אם זה נטו בשביל הסקס וגם אם זה חסר עתיד.
אני רגילה. מנטו בשביל הסקס ההוא הפך לאהבת חיי, למרות שעדיין אין לנו עתיד ביחד וגם לא יהיה. השנתיים איתו היו מדהימות.
אני צריכה משהו מדהים עכשיו.
גם אם זה רק כדי לשכוח את הדבר המדהים באמת שנקטע לפני חודש. אני רק רוצה להוציא מהראש את התמונה שלו, עומד מולי בוכה כמו ילד. אף פעם לא ראיתי אותו בוכה לפני, הוא מנסה לעצור את הדמעות, לקחת נשימות עמוקות ולהסתכל למעלה או לצדדים אבל זה לא עובד. אני נכנעתי ולא מנסה להלחם בדמעות שלי, אומרת לו שהכל בסדר. שאנחנו נדבר כמה שנרצה, שאני תמיד פה גם בעוד 10 שנים ושאנחנו נפגש בחופשות. הוא מסכים עם הכל.
אנחנו מתחבקים. הנהג מונית צופר, אני כלכך רוצה להגיד שאני אוהבת אבל יודעת שזה רק יכאיב לו עוד יותר, אז במקום אני מנגבת לו את הדמעות ומבטיחה שהכל יהיה בסדר, שניפגש ומודה לו על הכל, כי עמוק בפנים אני יודעת שהסיכוי שניפגש הוא קלוש ויקח הרבה מאוד זמן עד שהכל יהיה בסדר.
אני בוכה כל הדרך לשדה ואז במהלך כל הטיסה ואז שוב כשידיד בא לפגוש אותי ונותן לי חיבוק. בוא מסתכל עליי מחייך וכל מה שאני מצליחה להוציא זה "זה נגמר. אבדתי את אהבת חיי בגלל פוליטיקה". עבר חודש ואני עדיין בוכה.
אני צריכה משהו מדהים עכשיו, במיוחד אם זה כלכך מזכיר את מה שהיה לי בבועה הקטנה שהייתי בה במשך שנתיים.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
