שלום לכל המעריצים והמעריצות השרופים שלי, וגם לאלה שעדיין בחיים! אם אתם במקרה מוגלגים או בוצדמים אתם מוכרחים לעשות משהו עם זה שאתם עדיין בחיים, אולי תשרפו את עצמכם? זה נשמע מקורי כזה, נכון?

אני יודע שלא עדכנתי הרבה בימים האחרונים וכבר לא ידעתם מה לעשות עם עצמכם מרוב שהתגעגעתם לפוסטים הגאוניים שלי, חוץ מזה שאתם ממש סקרנים לדעת מה קורה בחיי כי אני כזה סלב, אז לפני שתשאלו אני אגלה לכם (זה לא קשה לנחש מה עובר לכם בראש כי אתם לא כאלה מורכבים ומתוחכמים כמוני...) שלא עדכנתי פשוט כי הורים שלי בבית. הורים שלי כל הזמן בבית. הם כאילו עושים משמר על החדר שלי כי הם יודעים שאני מחביא שם איפהשהו את הלפטופ והם רק מחכים שאני אוציא אותו כדי לקחת לי אותו. אני יודע שזה רק בגלל זה. הם ממש מפטרלים לי ליד הדלת!

גם כשחשבתי להשתמש בלפטופ באמצע הלילה מתחת לשמיכה שמעתי את אמא נוחרת ופחדתי שאבא יתעורר ויבוא לראות מאיפה מגיע האור המסתורי של המסך שלי ויעלה עלי. אז לא לקחתי את הסיכון.

אל תשכחו שאני סלית'ריני קשוח ומחושב ולא גריפינדורי מפגר ופזיז!

עכשיו אני מעדכן כי הורים שלי לא בבית. הם שוב הלכו לאיזה משהו של אוכ- כאילו, של שכבת הגיל שלהם מהוגוורטס. הם גם ירדו עם הזבל לפני זה. ממש שמחתי שאני יכול סופסוף לספר לכם את כל מה שקרה לי מאז הפעם האחרונה שעדכנתי! אל תדאגו, אני לא אחסיר אף פרט!

אז זהו, שלא קרה הרבה.

קיבלנו את המכתב עם רשימת הציוד להשנה להוגוורטס והיה שם גם נייר שאומר שהתקבלתי למקהלת בית הספר או משהו, ואני צריך לבוא ליום אודישנים כדי שיחליטו לאיזה קול אני מתאים ואם לתת לי סולו. אבא שלי ממש הכחיל בגלל זה וקרע את הנייר ואמר שאף בן שלו לא יהיה זמר רכיכה נקבה, אבל אמא שלי דחפה את השרביט שלה לאוזן שלו והוא חזר לצבע הלבן המקורי שלו ונרגע. היא אמרה שהיא תמיד חלמה להיות זמרת, וכשהיא ואחיות שלה היו קטנות הן אהבו להעמיד פנים שהן אחיות הגורל: דודה שלי שהתחתנ-כאילו, שהתאבדה, היתה הגיטרה החשמלית, דודה בלה היתה גם הבאס וגם התופים ואמא שלי היתה הזמרת ששרה את השירים בקול סופרן צלול.

אז זה נשמע לי ממש מופרך ואמרתי לה את זה.

קודם כל, לזמרת הסולנית של אחיות הגורל יש קול צרוד כזה כאילו היא מעשנת לפחות חמש פעמים ביום אבק פיות מחמת חלילים מלא בנפח עשרים ליטר.

אחר כך, איך דודה בלה היתה גם הבאס וגם התופים? ואיך ההורים האצילים והעתיקים שלהן שהם הסבים המתים שיש לנו תמונות שלהם ישנים ונוחרים ממש חזק אפשרו להן בכלל להכניס כלי נגינה הביתה?

אז אמא שלי אמרה לי שקודם כל אבק פיות כן עושה קול גבוה וסופרן וצלול וכולם יודעים שהסולנית של אחיות הגורל מעשנת טבק מוגלגי פשוט, ולכן גם הפה שלה ממש מסריח כמעט כאילו היא אכלה מוגל אמיתי שלמי שאף פעם לא יצא להריח למוגלגים יש ריח של פגר של עכברוש.

אחר כך, לא היו להן שום כלי נגינה והן עשו מקהלה ווקאלית כשהורים שלהן ישנו, והם אף פעם לא שמעו אותן כי הם נחרו ממש חזק עד שהם לא שמעו שום דבר אחר חוץ מהנחירות שלהם.

אבל זה עדיין לא ענה לי על איך דודה בלה היתה גם הבאס וגם התופים, וכששאלתי את זה אבא שלי התרגז ואמר: "די כבר יא דביל! אף פעם לא שמעת איך דודה בלה מפליצה שזה נשמע כמו תופים? הבית שלהן היה פשוט מסריח!" וזה נשמע לי ממש מעניין, בחיים לא שמעתי מישהו שיכול לשלוט בקולות של הפלוצים שלו.

אמא שלי אמרה שזה כשרון נדיר מאוד שנולדים איתו ואי אפשר ללמוד אותו, כמו מטמורפאגוס, וקוראים לזה מטפלוצאגוס. זה מגניב, לא ידעתי שדודה בלה היא מטפלוצאגוס. היא מגניבה. איך לא ידעתי את זה?

ואז פתאום נזכרתי שגם דודה בלה היא היתה אוכלת מ-כאילו, צריכה ללכת לפגישת מחזור בקריביים על יאכטה שהורים שלי הלכו אליה פעם, ושאלתי אותם למה היא לא הלכה ואז הם אמרו לי שלא היה לה כסף לכרטיסים ומאז שהיא הפסיקה להמר עם סיריוס בלק היא ממש התרוששה כי הוא היה היחיד שהצליח להפסיד לה בהימורים. אז שאלתי אותם למה היא הפסיקה להמר עם סיריוס בלק והם אמרו לי שזה כי עכשיו בכל פעם שהם נפגשים הם רק מנסים להרוג אחד את השניה או משהו, ושזאת התנהגות ממש לא חברית ואסור לי להתנהג ככה בחיים לבני דודים שלי, ושסיריוס בלק בוגד ואויב המשפחה ובושה לאנושות ומזל שכיבו עליו סיגריה בשטיח כי הוא בכלל לא מהמשפחה שלנו ואפילו אפשר להרוג אותו כי הוא תמיד היה כזה מתחנף לפוטרים עד שהתחיל כבר להיות לו ריח של בוצדם, שזה סימן רע, ובעצם להרוג אותו יהיה המתת חסד.

בקיצור, הורים שלי ממש חפרו לי והחלטתי שלא אכפת לי מהם ואני אחליט לבד אם בא לי להיות במקהלה הזאת או לא. אז עכשיו חיפשתי קצת באינטרנט דברים על מקהלות בית ספר כי בחיים שלי לא שמעתי על הדבר הזה אף פעם ורק הבנתי מהורים שלי שזה אומר שאני אצטרך לשיר, ומצאתי את זה:

ממש התלהבתי מזה והתחלתי לראות את כל מה שקשור לזה. מסתבר שיש טרילוגיית סרטי איכות כאלה שנקראת "היי סקול מיוזיקל", שבגדול אלה סרטים ממש משעממים במנדרינית על קבוצה של ילדים שקורים להם כל מיני דברים והם שרים ורוקדים בלי קשר לחיים פתאום באמצע מידי פעם, שזה קונספט גאוני לסרט ויש לזה מליון מעריצים. כל הזמן רק חיכיתי שהילד הזה שממש דומה לי ואולי הוא אפילו מושלם כמוני יופיע. הוא שר פחות יפה ממני, אבל יש לו גם אחות תאומה ממש מוכשרת ושניהם כאלה בלונדינים ומגניבים כמעט כמוני. לי אין שום אחות תאומה כזאת כמותה וזה חבל כי בסרטים האלה היא היתה התפקיד הראשי וניהלה הכל, ונדמה לי שאם גם לי היתה אחות כזאת אולי גם לי היו יותר הזדמנויות להתחיל לרקוד ולשיר בלי קשר לחיים פתאום באמצע מידי פעם ואז כולם היו יודעים שאני מוכשר גם בזמרה.

אני יודע שגם ככה כולם מעריצים אותי הכי בעולם, אבל אם הם ידעו גם על כשרון השירה שלי... לא יודע, אולי הם יתפוצצו מרוב סגידה, או ישרפו, או יקפאו, או ירחיפו את עצמם עד לירח ויתנו לו ביס גדול כי הוא עשוי מגבינה צהובה בעצם, ואז אולי יהיה להם קילקול קיבה כי הירח הזה ממש ישן בטח הוא כבר מקולקל. ואז כולם ימותו ואני אשאר לבד בעולם.... ואז אני אשלוט בעולם!!! וגם יהיה שלום עולמי. איכס!

בקיצור, בסוף לא החלטתי אם ללכת למקהלה הזאת או לא גם בעצמי, כי אם זה יקרה אז העולם ידע שאני הזמר המוכשר בעולם גם בלי שתהיה לי אחות תאומה כזאת בלונדינית ומושלמת כמוני, וכל הדברים הטובים והרעים האלה שכתבתי קודם עלולים להתגשם... ואני לא בטוח אם אני רוצה או לא רוצה שזה יקרה.

לא משנה. לפני שבדקתי עכשיו באינטרנט גם יצאתי פעם אחת מהבית... הייתי צריך ללכת בלי המחשב, והורים שלי עשו עלי קסם מעקב כדי שאני לא אלך למקום של מוגלגים, אז הלכתי לבית של זאביני. אה, התכוונתי, בלייז. כשהגעתי לשם ראיתי שהשלט שלהם זה בכלל: "כאן גרה בכיף משפחת זאביני" שזה נראה לי ממש מפגר, חוץ מזה שזה ורוד ומגעיל ובוגד בדם, כי זה בעצם אומר שגרה שם המשפחה של זאביני ולנו כתוב השם משפחה על הדלת ולא השם של אחד מבני המשפחה.

אז שאלתי את זאביני: "תגיד , זאביני, מה אתם מפגרים, למה כתוב לכם משפחת זאביני על הדלת ולא משפחת בלייז?" והוא ענה לי: "מה הבעיות שלך, מה אתה דפוק, קוראים לי בלייז לא זאביני! תפסיק לקרוא לי זאביני! זה השם משפחה שלי! ולמה שעל הדלת שלנו יהיה כתוב רק שם של אחד מבני המשפחה ולא את השם משפחה שלנו? זה ממש מפגר!" ואז הייתי בשוק, כי עד עכשיו כל החיים שלי הייתי בטוח שזה ההיפך, אז זאביני עשה לי כישוף-חשמל כדי לעורר אותי, אני לא יודע איך זה עובד בדיוק אבל הוא אומר "פיקצ'ו!" ויורה עלי כזה ברק צהוב וזה תמיד מעיר אותי כשאני בשוק ככה.

ואז נכנסתי סופסוף לבית שלו ושם הוא שאל אותי: "תגיד, מה אתה רוצה, למה באת לפה בכלל, נראה לך שמשעמם לי?" וזה קצת מעליב, כאילו, אם הייתי ילד מפגר שנעלב מעלובים כאלה כמו זאבי-אה, כאילו, בלייז, אז אולי אפילו הייתי נעלב ממנו, אבל אני לא. אמרתי לו: "כן! בטח שמשעמם לך! מה כבר יש לך לעשות כשאני לא נמצא? הרי אני מרכז העולם! חוץ מזה שאני יודע שאתה תמיד רק רוצה להיות איתי ובלב שלך אתה רוקד מרוב שמחה עכשיו על שבאתי!" והטיפש הזה אמר לי: "טוב, מה שתגיד... אקיצור, מה אתה רוצהההה?!?"

ואז שאלתי אותו אם גם הוא התקבל למקהלה וכל זה ומה הוא מתכוון לעשות. אז הוא הראה לי שבצד השני של הפתק כתוב:

"היי בלייזוש חמוד!~♥

איך החופשוש?!? נהנה? מכייף? מתגעגע?

אני ממש מתגעגע אלייך ומחכה לפגוש אותך שוב בשנת הלימודים הקרבה ובאה במהירות!

ודאי תשמח לשמוע שפיתחתי כמה כשרונות חדשים ומפתיעים, ותזכה להיווכח בכולם במו עיניך כשתשוב במהרה לבית הספר!

נכון שעכשיו אתה כבר ממש משתוקק שהחופש הגדול מידי הזה יגמר? אני יודע שכן...

שלחתי לך פרוסה מעוגה נהדרת שאפיתי בעצמי! זהו עוד תחביב שלי! תחביב נחמד~

אכול ממנה לתיאבון ושלח ינשופך עם דעתך על כישורי ובישולי בהקדם! להוסיף מלח? סוכר? קמח? שתן? מה שתגיד!

בנוסף החלטתי לנסות לחבר שירים ולהלחין אותם, תמיד חשבתי שמוסיקה זה קסם חזק יותר מכל מה שאנחנו לומדים בהוגוורטס...

ודאי תשמח לשמוע שנשמר לך מקום במקהלת בית הספר! המקום הזה שלך באופן בלעדי ולא ניתן להחלפה או פרישה!

נכון שעכשיו אתה עוד יותר רוצה שהחופש הגדול מידי הזה יגמר כברררר?!?? ♥♥♥♥

אוהב מאודדדדד

מנהלך האהוב,

דמבלדורוש!~"

מיד שקראתי את זה הקאתי.

"איך אתה כבר מקיא אם עוד לא טעמת מהמאכל הזוועה הזה שהוא שלח? גם לך הוא שלח?" שאל אותי זא-בלייז. נו, ייקח לי זמן להתרגל עכשיו לזה שהשם שלו זה בלייז.

"לא, לי הוא לא שלח, חצוף! תמיד ידעתי שהוא המנהל הכי גרוע שהיה בהוגוורטס אי פעם!" אמרתי לו אחרי שגמרתי להקיא וכבר חזרתי לצבע הלבן המקורי שלי.

"תגיד, דראקו, שמת לב לזה שממש רזית בזמן האחרון? אתה מקיא הרבה?" בלייז חשד.

"לא, איכס! מה אני, בולמית מפגרת כמו נאצה פלאצה הכושית הזאת? איכס!" אמרתי מהר ועשיתי פרצוף תמים.

"לא... חשבתי שאתה אוהב להקיא כי כשאתה מקיא אתה ירוק, ואתה אוהב ירוק." בלייז נעץ בי מבט מהורהר.

"באמת? אני ירוק? אני אוהב ירוק! אולי אני אקיא?" הרעיון מצא חן בעיני.

"תעשה מה שבא לך, רק לא פה!" הוא אמר לי וניסה לגרור אותי החוצה מהבית שלו.

"רגע! עוד לא אמרת לי אם אתה הולך למקהלה או לא!" אמרתי לו ונאחזתי בקיר.

"לא קראת? הוא כתב שם שאין לי ברירה ואני מוכרח להשאר שם! לך הוא לא כתב?"

"מאיפה לי? אבא שלי קרע לי את זה לפני שהספקתי לקרוא מה כתוב בצד השני!"

"די כבר! אמרתי לך שאני לא מוכן לדבר איתך אם אתה מדבר על אבא שלך! לך מפה כבר!"

"אבל רק הזכרתי אותו, לא דיברתי עליו! ואני יודע שאתה מאוד רוצה שאני אהיה פה ובלעדי אתה סתם משתעמם כל היום ואתה רק מחכה שאני אבוא לבקר ו..." והוא עשה לי פיקצ'ו ועפתי החוצה מהבית שלו. ואז הוא טרק את הדלת, וכל הדלתות של הרחוב שלו התחלפו, וכנראה שהוא החליף שומר סוד כי לא הצלחתי למצוא את הבית שלו שוב אז הלכתי הביתה...

וכשהגעתי נזכרתי שכדי למצוא את הבית שלו צריך למצוא את הדלת שיש עליה שלט בצבע ורוד מגעיל ובוגד בדם, אז חזרתי לשם וראיתי שלכל הדלתות יש שלטים בצבעים כאלה והרגשתי איך כל הצבעים האלה עושים לי בחילה... במיוחד כי רציתי להיות ירוק. אז ברחתי הביתה מהר ובדיוק אבא פתח לי את הדלת והקאתי עליו ואז הוא שלח אותי לעונש אצל דודה בלה.

אמרתי לו שהוא בעצמו אמר שאסור לי לפגוש אותה יותר, ואז הוא אמר שעונשים מותר.

אז זה מה שעשיתי כל הזמן הזה עד היום... אחרי שדודה בלה עשתה עלי כל מיני ניסויים וחזרתי הביתה בצורה החדשה שלי הורים שלי כל הזמן פיטרלו לי ליד החדר וכאלה ביום ואמא נחרה חזק בלילה וכל מה שכבר כתבתי. אני דווקא אוהב את איך שאני נראה עכשיו... אבל אמא אומרת שמוכרחים להוריד לי את הזנב לפני שאני אחזור ללימודים, ושהיא מתכוונת לנקום בדודה בלה על מה שהיא עשתה לי. למרות שזה עונש שאבא נתן לי! דווקא כשהייתי שם קיוויתי שאני אשמע כמה פלוצים מוסיקלים וגם ביקשתי מדודה בלה אבל היא אמרה שאני בעונש ובעונש אני לא מקבל מה שאני רוצה.

שאלתי את אמא מה תהיה הנקמה שלה והיא אמרה שהיא עדיין מתלבטת, אבל אולי היא תרעיל את העכברושים הננסיים שמתגוררים בבית השחי הימני של דודה בלה. אמרתי לה שתקח את העכברושים הננסיים הסמולנים כי בגללם נבחר שר קסמים סמולני בבחירות ודודה בלה לא יכולה יותר לעשות ניסויים על בוצדמים, ואמא שלי אמרה לי שדווקא בגלל זה היא רצתה להרעיל את הימניים כי ככה היא תנקום בדודה בלה.

לפעמים אני ממש לא מבין את אמא שלי.

מה, גם אתם הייתם מוותרים על העקרונות שלכם רק בשביל נקמה?

עכשיו, כשאני חושב על זה, נראה לי אני אלך למקהלה הזאת רק כדי לנקום באבא, בגלל מה שהוא עשה לאינטרנט שלי.