נימעס. אני רוצה להגיד לו להגיד לו כל מה שיש לי בראש להגיד לו שנימעס לי מהמשחקים להגיד לו שנימעס לי שאנחנו מתעלמים מהעובדה שזה קרה שהינו ביחד ושאי אפשר להמשיך להכחיש את זה.
 בהתחלה אהבתיאת זה ..אהבתי את זה שאנחנו מדברים כאילו רק הכרנו רק בלי הפחד הזה של מה וא חושב עלי ..אהבתי את זה שאנחנו לא מזכירים את זה .אבל עם הזמן את רוצה עוד ועוד רק להגיד לו את מה שעובר לך בראש לרמוז לו שאת זוכרת להגיד לו שאת יודעת שגם הוא רוצה אבל..את עוצר וחושבת ..

לא .אסור.
וככל שאני חושבת אל זה יותר ויותר ככה אני רוצה את זה פחות ,עד שזה נעלם מהמחשבה שלי וחוזר עלי פתאום.
זה כמו נחירות של בן אדם ..בהתחלה זה חלש ולא שמים לב ולעט לעט זה מטגבר עד הפיצוץ הגדול ואז שוב נחלש ..ככה הרגשות שלי עליך.

הלוואי שיכולתי להגיד לך את זה ..אבל מה הטעם.