אני ידעתי שאתה אדם קשה .

מהיום הראשון .ן שעשינו את השיחה לתיאום ציפיות אמרת לי שאתה בן אדם קשה ,

ולא עשית שום דבר בישביל להוכיח לי אחרת.

 אני אוהבת אותך אני כל כך אוהבת אותך , שהדמעות חונקות רק מהמחשבה על לאבד אותך .

אבל אני פשוט לא מבינה !

למה אתה חושב שרק לך מותר להתעצבן מדברים שאני עושה .

 למה רק לך מותר להגיד שאתה לא אוהב את הכייון .

 אתה לא אוהב את מה שאני עושה או אומרת.

למה רק לך יש את הזכות להתעצבן ולי לא ??

אני יודעת 

כי אם אני התעצבן אתה לא תואהב את זה ,

אתה תגיד " אה ..אני אשם נכון ? " 

ואתה לא תדע ,אתה לא תדע שלוקח לי זמן לענות כי הדמאות נופלות על המסך ולא נותנות לי להגיב .

 אני לא בוכה אני פוחדת , פוחדת שצעק עלי שוב .
 " תפסיקי לבכות כבר , כמה אפשר ?"

זה כואב כי אני אוהבת אותך .

זה כואב כי אני לא רוצה לאבד אותך .

זה כואב כי אתה שלי .

אבל למה כואב לי .

יכולתי לבחור כל אחד ובחרתי אותך .

אז למה אתה מקשה עלי.

 למה אתה מתעצבן מכל דבר שאני עושה ?

למה אני מרגישה כלואה ?

למה אני מרגישה נשפטת ?

למה כשאני עושה משהו טוב עוברת בי המחשבה ,הוא בטוח השמח !

ומוצאת את עצמי בוכה .

 נימאס לי לבכות , הבטחת שתפסיק להעצבן מכל דבר

אתה הבטחת !

בבקשה תסביר לי למה , למה אני אוהבת אותך ?