a place to call it home

אם היה כל כך קל לדברעם ההורים שלי לגבי מה שאני מרגישה מזמן לא היו לי בעיות, ניסיתי 4 או 5 פעמיים לדבר עם ההורים שלי בכל הנוגע לשימוש האישי שלי בקונצרטה, אתם יודעים, טיפול לבעיות קשב וריכוז, אבל אין עם מי לדבר, וחבל שכך נכון ואני יודעת שפניתי אני אליהם.. אבל כשאתה מבין איזה טעות עשיתה כשלקחת, אני ראיתי את עצמי רובוט בלי רגשות בלי כלום, כאילו אשכרה לשבת על התחת וללמוד זה מה שאני רוצה? לא, זה לא, אני לא רוצה לקחת את החרא הזה בשביל לשבת על התחת, זה נראה כאילו הם נותנים לי את ה"תרופה" כן? כדי שאהיה כמו כולם שכן יכולים לשבת כמה שעות טובות על הכיסא וללמוד, תודה אבל לא תודה ולכל אלה שחושבים שזה "עוזר" אני לא יודעת אם זה עוזר, אני יודעת מה זה עושה,זה סמים! אוקי? זה פשוט רעל שנותנים לך ואתה לא יכול לחיות בלעדיו, ועוד אנשים נלחמים בסמים במדינה שלנו, תלחמו בהפסקה לשימוש תרופות על ילדים בשביל שיהיו רובוטים! בשביל שזה יפגע בהם! בנוסף המושג הזה נורמאליות, מי המפגר שקבע מזה? תסלחו לי אבל אין דבר כזה נורמאליות, זה מושג בלי הגדרה כי נורמאליות זה משהו יחסי מאוד לכל בן אדם ולהשקפת העולם שלו, מבחינתי נורמאלי לאכול פרות (זה לא הנושא) ומבחינת מישהו אחר זה לא, מבינים? ואני שונאת את  זה! אני שונאת את החברה המגעילה שלנו שמחייבת אותי לקחת "תרופות" כי היא רואה אותי חריגה כמו כל אוטיסט ביקום ואני באמת מצטערת שמשייכים אותיל קבוצה הזאת ולסקלה הזאת! כאילו כל בן אדם שיש לו איזה שהיא סטייה לא משנה במה הוא, מאבחנים אותו, נכון שזה בא לעזור לך אבל אתה מרגיש מקוטלג, זה מה שאנחנו רוצים? לא.. אבל מה? העיקר ההורים שלי לא מבינים, הם לעולם לא יבינו, לא משנה כמה אני אנסה לבוא ולשבת איתם, זה כמו קיר ענק שחושב שהוא יודע הכל, תעשו לי טובה הם לא מבינים כלום! הם באים מתקופות שונות ששם "הכל היה יותר טוב" טוב.. זה אכזרי להגיד על אמא שלי את זה, אבל גם ההורים שלהם אמרו להם את זה לא?! אני בטוחה שכן (לא מהצד של אמא שלי זה בטוח..) אבל עדיין, אני חושבת שלעולם לא אלמד את הלקח הזה של "בחיים שלך אל תגלה להורים שלך כלום!" כי אני תמיד יחזור על אותה טעות, כמה חמוד מצידי.. למזלי הצלחתי לברוח למוזיקה לאוונסנס כפי שאתם רואים. אני לא אכחיש ואומר שאני לא אובססיבית.. אבל הם בין היחידים שהצילחו באמת להראות מה אני מרגישה, כאילו זה נכתב עלי, הם באמת מבינים אותי, יותר ממה שההורים שלי יבינו אי פעם. בנתיים, אני אצטרך לסבול ולכתוב פה חח.. האמת שזה דיי כייף לכתוב פה, לפחות אף אחד לא ישפוט אותי.