a place to call it home

אני שוב רואה עם אמא שלי סופר נני, אני לא יודעת למה אני רואה את זה אבל כל פעם עולה הנושא של השייכות של ילד לבית שלו, ואמא שוב מכניסה רטלין לעסק ואבחונים, כאילו שזה הפתרון האמיתי לכל ילד וילד, זה קרן האור שתציל ילדים ברחבי העולם, סמים, זה מה שיציל את העולם, או הו כמה שזה לא, אני לא אוהבת את זה שהיא מגזימה שהיא חושבת שזה הפיתרון היחיד שלה ביקום לאיך לתקן אנשים, מה אנחנו חולים או משהו? אנחנו רובוטים? לא! אנחנו לא! דיברתי הרגע עם אבא שלי על העניין, הוא עכשיו יותר פתוח לעניין והוא לא נעול כמו אמא שלי, שחושבת שחייב צריך מוכרח. פעם אמא שלי הייתה אנטי כמו שאתם יודעים אבל היא ראתה שזה עובד, זה עוזר להם, אבל למה דווקא תרופות? הם לא ילדים חולים, אין להם שום בעיה רפואית שדורשת תרופות, אז מה רק בגלל שיש להם בעיה לשבת על התחת והם לא מאורגנים הם חייבים לסבול תרופות? האמת שכן, כי בלי זה הם לא יושבים על התחת, נכון שזה פסיכולוגי מוכח, אבל לא יודעת, אני שונאת את זה, כל התופעות לוואי עושות אותך יותר חולה, כל פעם שאמא שלי מעלה את הנושא הזה בא לי לברוח, להעלם לא רוצה להיות במקום הזה, זה דוחה אותי, אני שונאת את זה מעוד מובנים שמשתמשים בתרופות, כל המושג הזה תרופות נועד למחלות, לאנשים שיש להם משהו לא בסדר זה כבר מראה שהיי, אנחנו לא בסדר! אנחנו חולים! ואני חושבת עם עצמי, אני באמת צריכה את החרא הזה בשביל ציונים יותר גבוהים? בשביל שאני אתרכז יותר? כל זה באמת שווה את זה? מבחינה עקרונית, לא, כי פחות או יותר הסתדרתי בלי זה, ניסיתי את זה שבוע שלם ואני יודעת שאמא שלי לא לוחצת עלי, (שטויות במיץ, היא מטפטפת טיפין טיפין בשביל שאני אקח) וניסיתי להסביר לה באמת שניסיתי כתבתי על זה פוסטים ונתתי לה לראות, והיא לא מבינה כלום, אני מרגישה שכבר אין מי שיבין אותי, ואת זה שסליחה ועם כל הכבוד אנחנו לא חולים! אנחנו לא אוטיסטים! וסליחה שזה כן כלול במעגל הזה של האוטיזם, כי מה לעשות שככה איבחנו את זה. מבחינה מעשית, להגיד את האמת? אני לא רואה שיפור משמעותי, זה כן עוזר לי טיפה יותר להתרכז אבל מה זה עוזר לי אם יש לי הכתבה לבוחן נייטרלי ואני ממילא מקבלת שקט, טוב נכון שאני גם עייפה כי אני משקיעה אנרגיה בלהתרכז אבל,אני מתחילה להתחרט, כאילו, משהו בי אומר לי: את לא לוקחת את זה, זה סמים! ס-מ-י-ם! זאת התמכרות. כי בלי זה אתה לא יכול ואתה תעלה את המינונים כי וואלה ההשפעה נגמרה, נכון שיש לזה טווח מסוים שיש גבול מסוים שלוקחים עד 36 מיליגרם נראה לי שזה מה שאני אמורה לקחת אם ה18 לא יעבוד. אבל אתה נהיה תלוי בזה, ברעל שזורם לך בדם כדי שהמוח שלך יפעל כמו אצל כל בן אדם נורמאלי אתם מבינים את זה? "נורמאלי" מי קבע מזה נורמאליות?! לא אני, נורמאלי זה בעיני המתבונן כי יש לזה יחסיות, משהו שהוא נורמאלי בשבילך לא נורמאלי בשביל מישהו אחר, זה תלוי תרבות, ערכים שקובעים נורמות, ומשם אתה קובע שזה נורמאלי וזה לא. בנוסף לראות את כל הפרסומות האלה על תרופות טבעיות, רק המילה תרופות גורמת לי להתעצבן, כי תרופות זה לאנשים חולים. לא לי, אני לא חולה, אין בי שום דבר לא בסדר! אז קשה לי לשבת טיפה על התחת! אני חייבת לעשות מליון דברים באותו הזמן, אז אתם נותנים לי סמים בשביל לכבות אותי, "להרגיע" ולמכר, האחים שלי ילדים קטנים ובלי זה הם לא מתפקדים ולמה? כי הם חייבים את החרא הזה! הם מכורים, ואי אפשר לשלוח אותם למכון גמילה, פשוט אי אפשר, כי זה בהוראת רופאים שאמורים להבין משהו מהחיים שלהם, אני מכירה המון אנשים שלוקחים את הסמים האלה, ואני גם מכירה הרבה נגד, אז.. למה בכל זאת? כי זה מה שיציל את הילדים שלנו? זה מה שיתן להם תקווה להשתלב בחברה שלנו כי וואלה הם לא נורמאלים, ושתדעו לכם שכל הפסיכים למינהם הם גאונים, כי הם רואים את העולם שונה ממה שכל אדם יכול לראות, כי הם חזקים בתחומים שאתם לא, אבל אתם תתנו להם את הסמים האלה כי הם לא כמוכם כי אתם רוצים להפוך אותם למה שאתם.