או מיי גד ><
אני מתה מעייפות!
היום הייתי בעזריאלי(יותר סנטר) מהבוקר עד לפני שלוש שעות ><
וביליתי את השלוש שעות האלה בהעלאת תמונות לפייס... בחייאת! כמה תמונות צילמתי XD
בכל מקרה, הנה הפרק הרביעי של מראה שבורה.
תהנו ^^
_______________
"אז זה בית הספר" אמרה עדן בחיוך כשהובילה את אליזבת' ברחבי בית הספר, על המדרכה האדומה שהייתה בכל מקום "כמובן שאסור לצאת מתחומי בית הספר עד השעה אחת "
"ומה הקטע עם הבגדים?" שאלה אליזבת' בבלבול, עדיין בוחנת את בגדייה של עדן. הם היו דומים לתלבושת של חלק מהתלמידים שהסתובבו שם ונופפו לה לשלום אך שאר התלמידים לבשו בגדים שונים לחלוטין.
"זאת התלבושת האחידה" הסבירה עדן בריכוז והביטה סביב, קוראת לאחד התלמידים הלבושים בחולצה לבנה פשוטה, מכנס שחור ארוך ועניבה לבנה. מעיל שחור היה תלוי על כתפו.
"כן עדן?" הוא שאל בחביבות "קרה משהו?"
"כלום רוני" היא אמרה בחיוך ופנתה לאליזבת "רוני בשנה הראשונה ולכן הוא לבוש כך"
"תלמידה חדשה?" הוא שאל בהתלהבות ופנה לאליזבת' "איזה שנה את?"
"חמישית" עדן אמרה בגלגול עיניים "תפסיק להיות כחול"
"את מבקשת ממני דברים שאני לא יכול לעשות" גיחך רוני והביט באליזבת' "נעים להכיר אותך"
אליזבת' הנהנה בשקט כשהוא הלך לעבר בני כיתתו. משאיר את עדן ואליזבת' להמשיך בדרכם.
"תלמידי שנה ראשונה תמיד כחולים" אמרה עדן בחיוך "אבל רוני ממש כחול"
אליזבת' גיחכה בשקט, בינתיים הן עברו בין שני בניינים גדולים ועדן קראה לשני נערים אחרים.
הם התקרבו אליה בחיוך, מחזיקים ידיים.
"אלה הם תומר ומאיה" אמרה עדן בחיוך, תומר חייך והזיז את שיערו השחור שנכנס לעיניו "נעים להכיר" הוא אמר, מושיט את ידו ללחיצה.
אליזבת' לחצה את ידו בחשש קל "נעים להכיר..." היא הצליחה למלמל.
"מאיה שנה שניה" עדן תרמה מידע לשיחה "תראי לה מה את לובשת מאיה" היא פנתה לנערה עם השיער השחור , שהסתובבה במקומה, מראה לה את חצאיתה השחורה, שהחולצה הלבנה הייתה תחובה בתוכה, והעניבה שהייתה משוחררת על צווארה.
אליזבת' הנהנה בחיוך כשמאיה נעצרה, שיערה הארוך התעופף ברוח מספר שניות ואז ירד בגלים על גופה.
עדן נאנחה בגלגול עיניים ופנתה לתומר, שבהה במאיה בעיניים פעורות לרווחה.
"תומר הוא בשנה שלישית, מאוהב במאיה לחלוטין" אמרה עדן בגיחוך "הבגדים של השנה ראשונה, שניה ושלישית ממש דומים"
כמו שהיא אמרה, תומר לבש בגדים זהים למדי לאלו של רוני, רק שהעניבה שלו הייתה כחולה ולא שחורה. והוא לא לבש מקטורן שחור.
נשמע צלצול פתאומי, תומר ומאיה התנצלו והלכו לכיתה.
"אין לנו שיעור עכשיו?" שאלה אליזבת' את עדן כשהן המשיכו ללכת בבית ספר, עוברות ליד הרבה תלמידים, אך לא כמו שאליזבת' תיארה לעצמה.
ככל הנראה היו רק חמש מאות תלמידים בבית הספר כולו... בגלל זה עדן הכירה את רובם.
"יש לנו עוד שעה" עדן ענתה בחיוך "כך שיש לנו זמן להגיע לספריה, להראות לך את המקום בו אנחנו, התלמידים, מתבודדים ואת הכיתה אני אכיר לך בסוף, וזה לטובתך"
"למה לטובתי?" שאלה אליזבת' בחשש קל.
"את תראי לבד" עדן אמרה במסתוריות ואז צחקקה. אחרי שניה היא ראתה נער וקראה לו לבוא. היא כמעט רצה אליו.
"היי סיריוס" היא אמרה בחיוך לנער שחור השיער וכחול העיניים "איפה קפטן?"
"בכיתה" הוא ענה לה בחיוך שובב "היא מתכננת מתיחה על המורה החדשה"
עדן גלגלה בעיניה ופנתה לאליזבת' "זה סיריוס, הוא תלמיד שנה שישית"
"חדשה?" שאל סיריוס בחיוך וסידר את עניבתו הכחולה שלא תחנוק את צווארו "נעים להכיר" הוא הושיט את ידו כמו ללחיצה אך כשאליזבת' הושיטה את ידה הוא לקח אותה ונישק אותה בעדינות.
"כחול" סיננה עדן בשקט, מגחכת.
"אני בסך הכל נחמד לחדשה" הוא אמר, צוחק "אבל את צודקת, אני בהחלט כחול" הוא הצביע על בגדיו הכחולים. הדבר היחיד שלא היה כחול בבגדיו הייתה החולצה שלו- שהייתה לבנה.
עדן נאנחה "אנחנו נלך עכשיו" היא אמרה, מסתובבת ומושכת אחריה את אליזבת' המבולבלת.
"תמסרי לקפטן שאני אחכה לה בסוף היום בשער!" סיריוס קרא מאחוריהן לפני שהלך לעסקיו.
"מי זאת קפטן?" שאלה אליזבת' בסקרנות, רואה את מבטה המזוגג של עדן.
"זאת אחת הבנות המושלמות ביותר" היא אמרה בהתלהבות ואז חיוכה צנח מעט "והיא חברה של סיריוס כבר חודשיים..."
"היא איתו בשכבה או-"
"היא איתנו בשכבה" קטעה אותה עדן בחיוך "האמת.... היא איתנו בכיתה, השם שלה זה אופיר אבל אנחנו קוראים לה קפטן"
"למה?" שאלה אליזבת' כשהן פנו באחת הפניות ונכנסו לבניין גדול ששלט 'שנה חמישית- כיתות לימוד' היה תלוי עליו.
"לא יודעת" הודתה עדן בהרהור "הכינוי נדבק אליה אחרי כמה זמן... אני לא זוכרת אפילו מתי"
בינתיים הן הגיעו אל אחת הדלתות בבניין, היא הייתה גדולה וחומה, עם כתוביות משונות שהיו חרוטות עליה.
אליזבת' לא הספיקה לקרוא את זה כשנשמע קול שבירה מתוך הכיתה וצרחה שהקפיצה אותה.
עדן רק צחקה "זה בטח חייטן" היא אמרה בחיוך "חייטן זה אחד הבנים בכיתה שלנו, השם שלו זה זכריה אבל אנחנו קוראים לו חייטן כי... טוב, את תביני לבד"
אליזבת' הנהנה בשקט, עדיין מרגישה שהיא עומדת להתפרק, והיצור ידע את זה והתכונן ברשעות.
"אז ברוכה הבאה לכיתה י'א שתיים" עדן הכריזה בחיוך ופתחה את הדלת לרווחה "אני מקווה שאת שפוייה כי אנחנו לא"
______________
איך? ^^
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: