גועל , כעס , אכזבה , עצב , שנאה עצמית , תחושת כישלון , תסכול, ייאוש
אני חושבת שזה מתאר את המצב .
אולי אני לא רוצה את זה מספיק ? או שאני סתם לא מספיק חזקה .
אחרי מלחמות של כל כך הרבה שנים ועדיין תקועה במצב הזה , עדיין לא יודעת איך להתמודד עם זה
עדיין לא יודעת איך להתמודד עם כל בולמוס , ואיך לא לוותר ולא להתייאש .
אני בכלל לא נהנת לאכול , לא אומרת שלא טעים לי אבל בכל ביס המחשבה על כמה שאני כישלון
בוא נגיד " הורסת את החוויה " ...
אז למה אני ממשיכה לאכול ? יותר נכון לטחון ...
זה מין מעגל שלא נגמר ... אני אוכלת מרגישה אשמה ואז בשביל " לנחם את עצמי " אוכלת שוב
עלק , ממש מנחם .
וכל יום זה אותו הדבר - " רק היום תאכלי , מחר תתחילי כמו שצריך "
רק ש " רק היום " נמשך הרבה יותר מיום .
מה שבאלי זה להפסיק לאכול לאיזה כמה ימים ואז להתחיל לאכול ארוחה ביום ככה עד שארזה מספיק
למרות שכלום לא מספיק ...
הבעיה שאני חושבת על כל המבחנים שיש לי שבוע הבא ואני מפחדת שזה יכשיל אותי
כי כשלא אוכלים מאבדים ריכוז ואני אהיה עייפה מאד .
אז אולי מה שאעשה ממחר זה לאכול רק צהריים
ואנסה שלא לעבור את ה 700
ואז אחרי המבחן ביום שני אני יצום שלישי רביעי , וביום חמישי אחזור לאכול צהריים כי ביום שישי יש לי מבחן .
נראה לי מספיק טוב לבינתיים .
שיהיה לכולן בהצלחה ♥
כינוי:
you*can*do*it
בבלוג זה
בכל הבלוגים
