תחייך , הכל לטובה :)

לאחרונה נתקלתי המון בתופעות שמעלות לי את הפיוזים.

לדוגמא - אמא יקרה.

אני נמצאת באילת עם המשפחה וחברה , אמא שלא רגילה לשחרר אותי ולו טיפה מהרצועה שלי נשארת צמודה לידי בכל זמן שהיא יכולה , למרות שאנו בחדרים נפרדים.

אבא מתעצבן עליה ובצדק אם יורשה לי לומר.

אמא מאשימה את חברה שלי.

עושה לה פרצופים.

מתנהגת כאילו הילדה לא שווה כלום , וזה מרתיח אותי.

היא מכוונת את כל האשמה על החברה במקום על עצמה.

עוד כשאני אומרת לה אם היא לא מתביישת היא מעזה להגיד לי מה אני מתערבת?

גועל נפש.

הערתי לה על המצב הנל ואמרתי לה שוואלה לא לעניין ואבא רוצה לבלות איתה ושהיא צריכה להיות איתו ולא פה (ב2 בלילה כשהוא מחכה לה מהצהריים)

היא פשוט התחילה לבכות פה מול הבנות. זה היה נוראי , רק ניסיתי לעזור ><

יש לי גם ידיד שבמקרה בא לאילת בתאריכים האלה.

אמא שלי לא מתה עליו כי היא ראתה שהוא מעשן נרגילה בקטנה עם חברים וזה , היא הודיעה לי לפני שנסענו שאני והוא לא נבלה יחד.

הייתי בסדר עם זה , סוגשל.

אבל מה קרה?

הוא הגיע לבית המלון , אמר היי להורים

ואמרתי לו שהיא לא מסכימה שנבלה כי היא ראתה את התמונות המצויינות לעיל.

כשהוא אמר לה שלום והציג את עצמו , הוא אמר לה שהוא לא מעשן , רק עם חברים לעיתים נורא רחוקות באירועים מיוחדים , ואחרי שיחה ארוכה היא לקחה אותי וגערה בי על זה שאמרתי לו.

מה הייתי אמורה לעשות? לשקר לו? הרי חינכת אותי לא לשקר.

כוסעמק איזה עצבים.

לילה טוב.