אבל רק לעצמך

בלי שאף אחד שומע

לא שקרים גדולים או סיפורים דמיוניים..

כל מיני הוכחות בשביל עצמך.

אני בטוח שמאז שאני והיא לא ביחד אני משתנה לגמרי, משהו באופי שלי נשבר ואני בשלב שאני מתקן אותו...

אתם יודעים..כל מיני קלישאות כמו

"האמון שלי בבני אדם נפגע"  " אני לא סומך על אף אחד"

זה תמיד מצחיק אותי שאני שומר מישהו אומר את זה.

זה כזה אדיוטי כזה אגואיסטי וכזה ילדותי לא לסמוך על אף אחד בגלל מישהו שפגע בך..

אז אני כניראה אידיוט אגואיסט ילדותי כי אני לא מצליח

הבחורות באות והולכות...ולא חסר..

אבל האגו שלי עדיין על הרצפה

אני כרגע בדיוק מכריח אותו לקום למרות שהוא מתעקש להישאר במצב של סמרטוט ולא לקום עד שמישהי אחרת תבוא ותרים את זה ולא אני..

אפילו האגו שלי ילדותי בפני עצמו

מה זאת התלות ההזויה הזאת בבנאדם..

אני באמת מרגיש שאם מישהי תיכנס לי לחיים ותהיה מספיק יפה ומעניינת כדי שנוכל להיות ביחד

אני באמת לא התעסק יותר בעבר..

הרי ..[קלישאה בעוד שלוש שניות] מסמר מחליפים עם מסמר אחר לא?

גם חוץ מזה רגשות זה תופעת לוואי של התעסקות ומחשבות..

אם אני לא התעסק בה ולא יחשוב עליה אז כניראה האנרגיה תעבור לכיוון אחר

והיא לא משהו מיוחד

היא יפה מאוד..ניראית מצוין..מתאימה לי באופי בקטע מושלם..צוחקת מההומור המפגר שלי מהפרצופים השטויות הבלאגן..

לא גאון גדול...ילדה בת 18 כבר היום..לא מפוצצת בתוכן

אוהבת נעלים בגדים ומוצרים של בנות..[ועוד כל מיני מוצרים של בנות שכבר נחשבות לתת קטגוריות וגבר נורמאלי בהחלט לא מכיר]

בקיצור סתומה.

אבל הקופסאת שימורים הזאת נמרה במיטה

לא בדיוק נמרה

חתולה

טוב..

בעצם נמר זה ממשפחת החתולים....

ולמרות כל הנמרים והחתולים אני עדיין לא מוצא מישהי שטובה מספיק. כמוהה.

כי  סקס לא מענין אותי כמו החיבוק בלילה

והטלפון כשאני עצבני..למי להתקשר

המילים החזקות האלה שפתאום יש סיבה להשתמש בהם  עם כל הנשמה עד הסוף.."אני אוהב אותך יפה שלי"..

זה השלב בפוסט שאני כועס על עצמי שפתחתי בלוג ושיש פה אנשים מדהימים כניראה שייתנו לגיטימציה לכאב המגוחך שלי..

הדמעות זולגות לפעמים לילה אחרי לילה

אני רק רוצה אהבה חדשה משהו מרענן.

כמו ילד קטן שלקחו לו את המוצץ.

אני כזה סאדיסט פסיכוטי שאני כמה פעמים כבר ליפני שאני הולך לישון מסתכל על הכרית שהיא הביאה לי ליומולדת

"תשאיר לי מקום לחבק אותך בחלום.." רשום שם.

מסתכל על הכרית עוצם עיניים שוכב על הגב..

הדמעות זולגות לכיוון האוזן בכלל בגלל שאני על הגב.

העיניים סגורות המאוורר מקרר את הדמעות אני מרגיש את עצמי בוכה

אני לוחש"אני אוהב אותך יפה שלי..אני מתגעגע אלייך".

ואז נושך שפתיים מנער את הפנים פותח עיניים מנגב את הדמעות..

נזכר שאני גבר...

מחייך בכוח..אבל מה זה בכוח..

השפתיים סדוקות והלחיים נמתחות מרוב שאני מחייך בכוח.

המוח מלא בתאים של עצב ואני דוחף לא מחשבות חיובות..

ולא מרגיש באמת ביום שאחרי זה טוב יותר..

פשוט מורח את הכאב ליום שאחריו ואז ליום שאחריו

ועם הזמן העצב יעלם עד שמישהי אחרת תבוא

אבל אולי בעצם ככה מתמודדים עם הכאב

מוציאים את הכל החוצא למילים

שואלים שאלות ומגיעים למסקנות

מעלים את הביטחון העצמי בעזרת פורקן

משכנעים לעצמנו שהכל בסדר..

כמו שצריך לעשות כניראה..

וזה מחזיר אותנו ממש להתחלה..

איזה כיף זה לשקר לעצמך?

למרות שיותר כיף לי לשקר לעצמי:)

שמש..........!!!!!!!!

מלא שמש

וחם

ולח

ועוד זיעה ולחות מהרגע שאני קם עד שאני הולך לישון!

ועכשיו לסיפור:)

צהריי יום שלישי,אני וחבר תפסנו טראמפ לאולפן שלי בתל אביב

ירדנו ברחוב המקביל והלכנו לאולפן מרחק של שתי דקות הליכה..

אנחנו יורדים מהאוטו מרגישים בתוך ענן מרוב שאנחנו רטובים כבר מהלחות

השמש מסתכלת עליי כועסת מאוד וצועקת עליי עם הקרניים שלה

בעודנו מתקדמים לאולפן הספקנו לקבל שלושה הוכחות חותכות לגבי המקום בו אנחנו חיים

אני מזיז את מבטי למטה אחרי 4 צעדים ראשונים ורואה מזרק על שפת המדרכה ועל קצה המחט מעט דם טרי יחסית

במרחק 4 סנטימטר מהמזרק מונח לו דובי של ילד קטן

הדובי מלוכלך לגמרי חסרה לו עין והמזרק היה מונח באירוניה מוחלטת ליד ידו הימינית

כמובן שצילמתי...לא יכלתי להתאפק..הזוועה הראשונה מאותו יום.

ממשיכים 10 צעדים

וממולנו שלד אנושי בציפוי עדין של בשר ועור.

נערה בת 20 ומשהו.

הצמידה רגליים והתקופפה מעט ליד מראת צד של מכונית

במבט חטוף מרחוק ניראה כמו בחורה מאוד רזה שעצרה לרגע לסדר את האיפור שנמרח

אבל מקרוב

זאת הייתה זונה/נרקומנית/הומלסית/נשמה אבודה מזן כלשהו

עצם הזנב שלה קרעה את העור ויצאה אחוצא.

כל הגב שלה היה מחורר מהמזרק שכבר סתם ואנס לגמרי את הורידים בידיים עד למצב שהם סחוטים ומקווצים ובלתי ניראים.

כשאין מקום בידיים עוברים לורידים אחרים בגוף.

המשכנו להתקדם ועברנו אותה

הסתכלתי מה היא בדיוק עושה מולה מראה

ולא היא לא סידרה את המייק אפ שנמרח או האייליינר שלה

כל הפרצוף שלה היה מחוצקן ופצוע לגמרי דלקתי ומגעיל

והיא פשוט גירדה את הפנים שלה במאין הבעה ריקה כזאת למראה

הזוועות של תל אביב..מרגשות

עוצרות לי את הנשימה...[ציניות]

אחרי עוד 20 צעדים אחרונים ליד האולפן הקלטות..

בחור נמוך קומה אך מבוגר עובר לי פח צפרדע שהיה לידינו

קופץ קפיצת ראש מטורפת לפח ומתחיל לחפש שם

אולי אוכל אולי משהו לילד שלו

אולי משהו לעשן להזריק להסניף

אולי משהו לשתות אפילו...

חצי גוף שלו עוד בפנים והוא בכל הכוח רוצה למצוא מציאה מן הזבל

אני וחבר שלי מגיעים לאולפן נכנסים יושבים ליד המזגן

שותים כוס מים

אוכלים איזה עוגיה קטנה להרגיע את הבטן

אחרי זה שרים מפיקים ממקססים ועובדים חוזרים הבייתה ומתקלחים.

בזמן שבחוץ העולם נזכר להיחרב ..ולא..לא מול העיניים שלנו.

בתוך העיניים שלנו!!

אבל 2012 זאת שיאה של התקופה הנרקסיסטית אגואיסטית לא מאוחדת

אני לצערי לא יכול לעזור לעוני בתל אביב

גם לא אתה

ולא את

כי אין מאחורינו 7000 אלף אנשים שיכולים גם

הכסף שאני בקושי מרוויח לא מספיק כדי לעזור למישהו..

ישראל-דרום סודן....אה אופס...תל אביב....דרום תל אביב

2012

ככה זה ניראה בערך..

מהזווית שלי..

ובנימה אופטימית זו

בוקר טוב :)

חלקכם ודאי מכירים את זה טוב

ילד פוגש ילדה,איש פוגש אישה.

ההסתנוורות בהתחלה ממש מתוקה ויש לי געגועים לתחושה הזאת של "להתאהב" מאשר לאהוב באמת.

בגידה זה כואב, וואי כמה שזה כואב.

ועוד שלנו ניראתה כמו סרט הוליוודי טוב.

גם ליפול על התחת זה כואב.

טיפסתי לחלון שלה בלילה כדי להתנצל על הצעקות הדמעות העצב המילים והריבים ועוד שאר קלישאות שהייתי מוכן להקריב למען המערכת יחסים שלנו.

נפלתי אז קיבלתי מכה קטנה בתחת.

ההרס העצמי חיזוק האגו והחזרת הכבוד העצמי האבוד והלא קיים שלי טשטשו את הכאב של הנפילה.

כשהגעתי לחלון שלה ופתחתי את התריס בקושי עם היד בין הסורגים.

כבר הספקתי ליראות בין החריצים את החדר שלה

ריק מכל הדברים שלנו ביחד

הבלון הגדול מיום האהבה[200 שקל בלון...בהחלט גדול]

תמונות שלנו מהמכונה בקניון שמצלמת שהיו מונחים על השידה.

ואיפה היא?

היא בחוף הים

אני מחזיק את הסורגים 

היא מחזיקה זין

אני מזיל דמעה

היא בוכה מצחוק מרוב שהיא שיכורה

חח..

אאוץ'..

היא אוהבת להשתכר עד הסוף !!!!

עד שהיא נהפכת להיות נוזלית כמו בקבוק וודקה בעצמה

אבל היא סקסית קטנה שמשגעת גברים עם הגוף שלה

והיא יודעת....כמה שהיא יודעת.

אגב

היא הספיקה בזמן הזה שאני חוזר הבייתה מההשפלה הגברית והנמכת האגו והרגשות המסריחים שלי 

היא הספיקה לעבור שני גברים שונים

ממש חבר מביא חבר.

מענין אולי אחד עשה לה נעים בגב בזמן שהשני עושה לה מסאג'

אני נחמד בתיאור חח

הראש שלי ראה סצינה אחרת לגמריי כשרשמתי את זה

היא מזל סרטן..נימפומנית קטנה

סקס משוגע מטורף בכל מקום בחדר בכל הזדמנות ובכל זמן.

אני הפכתי אותה לכזאת..הגשמתי איתה חלומות

אולי היא לא "כזאת" כמו שאני מצייר אותה

אבל קל לי יותר לכעוס עליה ולשנוא אותה מאשר להתמודד עם ההוה ולהפסיק לחשוב על העבר כמו ילדה קטנה.

העתיד אגב הוא פרי הדמיון

אין לו שום הגיון והשפעה למה שאנחנו חושבים

העתיד הוא יכולת שלנו לדמין מה יהיה כמו סרט בטלויזיה בצורה היפותטית לגמרי

לתווך הקצר לעיתים אנחנו צודקים

אבל אם ליפני שבועיים גבר חשבתי שהתגברתי עליה

היום אני עוד כואב את התחושה המגעילה הזאת של לבד ועוד בצורה הדרמתית שזה נעשה.עם השקרים וכל זה.

השם שלה מעצבן אותי

היא פתאום מכוערת..למרות שהיא יפה וסקסית וכל אחד יסכים עם העובדה הזאת.

ואני כמו ילד בן 16 עם הזיוני שכל שלי על האקסית שלי לא מצליח לחשוב על מישהי אחרת

ויש בכל מקום כל הזמן אחרות

כאילו עכשיו כל ה"אחרות" יצאו מהבית וצצו מהמעורה

וכולם זורמות וסבבה ואלכוהול צחוקים הכל קורה תמיד 

אבל אף אחת לא היא.

גבר אוהב להיות סמרטוט לפעמים כניראה

אבל הזמן נותן בראש מרפא הכל הוא יעשה עבודה טובה

עוד תבוא מישהי מטורפת שאוהבת את הסטייל של המוזיקה שלי וכל היום תחפור איתי .

בינתיים יש לי בלוג:)

ואולי איש או שניים שיקראו...אולי..

בינתיים נגדיל אישון או שניים ליפני השינה.

פיס:)