|
| 9/2012
-פריקה-
הייי שוב :D
תמיד הייתי ילדה מלאת חיים , ילדה שמחה מאושרת , חכמה , עם ציונים גבוההים , אהבתי את החיים יותר מכל אחד אחר ..
אבל זה היה כשהייתי ילדה , עכשיו אני כבר נערה .
החיים שלי הפכו לסיוט אחד גדול , אני הולכת לישון כל יום בסביבות השעה 2 ומעלה לפנות בוקר , ויום למחרת אני כבר צריכה לקום ב-7 לבית הספר , קשה לי לקום בבוקר , בלילה אני לא מצליחה להירדם למה ? כי אני חושבת על החיים הנוראיים שלי , חושבת למה זה מגיע לי ? נזכרת באות היום , שהייתי הטראומה הנוראית הזאת , קמה בבוקר הולכת לבית הספר חצי רדומה , וכל הדרך מסתקלת על אותה נקודה ומדמיינת מה הייתי יכולה לשנות כדי למנוע את היום הזה , חושבת למה זה מגיע לי ? אולי זאת אני אשמה בכל החיים האלה ?
מגיעה לבית הספר , וכמו תמיד מתחילה להיכשל לקבל 50 ומטע בכל הציונים , הינה עוד נכשל , ועוד אחד ועוד אחד , המורה קוראת ללוח בואי תפטרי את התשובה , אני מגמגת ולא יודעת מה לענות , אני לא מרוכזת בשיעור , רק מסתכלת במבט על הרצפה שקועה בנקודה אחת , ועוברות לי מחשבות בראש על העבר , למה זה מגיע לי שוב? למה שוב הכל חוזר עליי ? כל הסיוטים , כל ההזיות , כל החיים הנוראיים , שלא הייתי מאכלת לאף אחד אחר !!
למה ?
ושוב אני מגיעה לפסיכולוגית ושוב הכל אותו דבר .
ושוב עוד יום מיותר , שאני מבלה במחשב , ולא זזה ?
אז לפעמים אני חושבת למה החייים האלה בכלל שווים ? למה ?! מה טוב כאן ? כלום !
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
