אתמול אכלתי 800 קלוריות ועשיתי ספורט אירובי (5 וחצי קילומטר של ריצה+הליכה) וספורט אנארובי.

היום אכלתי 700 קלוריות ואני כבר 9 ימים בדיאטה בלי בולמוסים בכלל! :)

נקווה שהסופ"ש מחר לא יהרוס את זה!

דרך אגב, מכירות את זה שיש בלילה סיוטים על אוכל?

אני פשוט כול לילה חולמות שאני בולסת ואז אני קמה בפאניקה.. לוקח לי כמה דקות להבין שזה רק חלום

אבל זה פשוט מפחיד! זה קורה לי כול יום!!

היי לכולן!

להפתעתי היום הראשון לא היה כול כך נורא כמו שחשבתי

אז כן, אמנם אני מרגישה חרא עם עצמי ואמנם כמעט כל הבנות בכיתה שלי חזרו מהחופש רזות יותר וזה עורר אצלי קנאה מטורפת ורגשי נחיתות

אבל פשוט הייתי סביב כל האנשים שאוהבים אותי ואנשים שמחו לראות אותי וכול המצב רוח של כולם הפיג לאוויר אווירה חיובית וטובה

אפשר לומר שזה הפך את היום הזה ליותר קל

בכל מקרה שראיתי איך בנות מהכיתה שלי שפעם היו מלאות מאוד עברו תהליך דיאטה וחזרו מהחופש מדהימות ורזות זה סוג של טריגר עבורי.

בקרוב אצלי?!

היום אכלתי 750 קלוריות ואני מקווה שאחזיק ככה עד מחר בבוקר (עדכון: הצלחתי)

יש לי תחושה שכן בגלל שאכלתי לא מזמן וכרגע אני מרגישה שבעה, חוץ מזה בגלל הבית ספר והעובדה שהתעוררתי היום מוקדם אני בטח אסיים את היום מוקדם ויש לי פחות נטייה לאכול בטווח של 3/4 שעות לפני שינה.

גאה גם לבשר שאם היום ומחר הכל יעבור בשלום (עד 1000 קלוריות)

אני יכולה להכריז על כך שסגרתי שבוע שלי בלי בולמוסים, שבוע שלם של שליטה עצמית מלאה!!! כולל יום שישי!!

גאווה ענקית, מזמן לא הצלחתי לעשות משו כזה.

אחרי שבוע ש-ל-ם בלי מכון סוף סוף הזזתי את עצמי והלכתי לשם!

היה פשוט מדהיםםםםםםםם!!!!!!! כבר הספקתי לשכוח את התחושה המדהימה הזו של לרוץ על הליכון ולהרים משקולות ולהרגיש את האנדרנלין

האמת שעשיתי את זה בגלל הדיכאון, קמתי היום בבוקר ברוח קרב "מחר בית ספר" זה המשפט הראשון שיצא לי מהפה היום והוא היה בנימה מבוהלת

כפי שאתם יודעים אני לא מחכה למחר.. בכלל לאא!!

בכל מקרה, כמו שציפתי המכון כושר גרם לי להרגיש מדהים (בקרוב המנוי שלי נגמר, מקווה שלהורים תהיה האופציה הכלכלית לחדש לי אותו לקראת החורף.. אימוני חורף זה נראה לי משו קטלני ולצערי בחיים לא יצא לי להתנסות בזה)

הלכתי ורצתי על הליכון 5 קילומטר ועשיתי אימון אנארובי שאין לי כוח לפרט אותו

הייתי בטוחה שאני יירד במסת שריר בגלל ההזנחה שלי בקשר לספורט אבל זה לא קרה לשמחתי ! :)

כרגע מבחינת האוכל אני עומדת על 550 קלוריות

ויש לי כוונה לא לעבור את ה-700 כי אני לא רוצה בטן נפוחה מחר (לפחות זה)

ושאלה שלא מפסיקה להטריד אותי.. החזרה ללימודים תצליח לגרום לי לאכול פחות? תפחית את המחשבה על אוכל? תגרום למשקל לרדת מהר יותר?

כנראה שמחר אני יגלה .. :\

המשך יום מוצלח לכולם♥

*עדכון*

אכלתי בסוף קצת פחות מ-800 קלוריות

אמנם הצבתי לעצמי 700 קלוריות אבל עדיף שלא אשאר רעבה כי זה מתכון לבולמוס ואין לי כוח להתמודד עם זה

אני כול כך מתגעגעת לתקופות האלה שלפני ההפרעות אכילה

שלא הייתי חושבת ומודאגת מהדברים האלה בכלל

כאילו הראש שלי היה נקי מצרות, לא היו לי דאגות בכלל 

הייתי מצליחה לנהל חיים אופטימיים והייתי מצליחה להנות מדברים ולהתרגש מדברים ומחגים ומאירועים משפחתיים ואפילו מהחזרה ללימודים

היום יצאתי קצת מהבית והסתובבתי בחנויות כל ההליכה רק חושבת על החזרה ללימודים, על העובדה שאני חוזרת שמנה יותר מתמיד, ומה אלבש שיבליט את השומן הכי פחות ואיך הסביבה תגיב לגוף שלי ועל זה שבטח אני לא ירגיש בנוח והפחד הזה שאנשים יחשבו שהתכערתי

והמחשבות על ראש השנה שתכף מגיע, על זה שבטח אני לא ימצא בגדים ושהכל יישב עלי מגעיל ועל זה שאני ירגיש עם עצמי רע ועל זה שבטח הערב יגמר בבולמוס ענקי  

ותוך כדי הליכה אני בוחנת נשים ואת מבנה הגוף שלהם, רובם יותר רזות ממני ואני פשוט מסתכלת עליהם ואומרת לעצמי -איזה פדיחות, הם בטח מסתכלות עלי וחושבות לעצמם כמה שאני נראית שמנה והם בטח חושששות מהיום הזה שהם יראו כמוני

ואני רק מסתכלת בקנאה הריר עוד שניה נוזל לי ושואלת את עצמי "למה לא אני?"

אני מתסוכלת בדיכאון אני שונאת את עצמי

קשה לי לצאת מהבית באמת קשה לי להיות בחברת אנשים אני מרגישה לא נוח 

פעם לפחות האיפור והטיפוח והמחליק היו עוזרים לי ומעלים לי את הביטחון

היום גם זה לא עוזר לי אני מרגישה שלא משנה מה שאני לא יעשה אני פשוט לא נראית טוב ושום דבר לא ישנה את זה

אני כול כך שונאת את עצמי 

אלוהים אני לא יכולה לתאר לכם במילים את התחושה שעוברת לי כרגע בגוף, הדמעות עוד שנייה זולגות

תחושת רייקנות ושנאה עצמית , אני לא יכולה להרשות לעצמי להראות בסביבבת אנשים!!!

היום שהסתובבתי בין אנשים שאני לא מכירה , אנשים אקראיים ברחוב הרגשתי שאני רוצה שיקברו אותי מתחת לאדמה בגלל שאני מתביישת בעצמי 

אז בין החברים שלי בבית ספר? בין החברות? בין הבנים ? בין אלה שאני דלוקה עליהם?

מה אני יעשה ביום שלישי אלוהים מה?!?!?!?!?

היום 700 קלוריות

בוקר- סנדביץ (230)

ביינים-ענבים (170)

צהריים-אורז+סלט (500) - יש מצב אפילו פחות 

ביינים- 2 לחם קל+גבינה (120)

בא לי מתוק בטירוףףףףףףף מה עושים ?? :\\  עבר לי

סה"כ 1020 קלוריות

אני המומה מאיך שאני נראית בשיא הרצינות

הירייכים שלי הגיעו לנקודת שיא כמה שהם גדולות זה מפחיד

אני פשוט השמנתי ברמות!! אני זוכרת את התקופה ששקלתי 48 היו
לי רגליים כאלה רזות איך נתתי לזה להעלם ככה איך

אני לא מסוגלת להראות את הפרצוף שלי בבית ספר ביום שלישי
פשוט לא מסוגלת איזה פדיחה אלוהים

בטח כולם ידברו על כמה שהשמנתי :(

קודם כל אני רוצה להודות לכל הבנות המדהימות פה עם התגובות המחזקות, אתם לא מבינות כמה כוח אתם מביאות לי 

ואני כול כך צריכה את הדחיפה הזו ושאתם מזכירות לי שעדיף ה-1000 קלוריות ביום על פני 500 ביום

כי הראש שלי מתקשה להבין שזו הדרך הנכונה עבורו למרות שאני יודעת שזה הדרך הנכונה פשוט יש בי מין ספק בראש שתמיד מהדהד בי ולפעמים הוא גם מצליח להשתלט עלי

כמו אתמול,

לא יכולתי לאכול אתמול 1000 קלוריות פשוט לא יכולתי.

הייתי חייבת לכפר על יום רביעי... אתמול אכלתי 600 קלוריות

והיום קמתי עם חשק לאוכל, לא רעב .. אלא חשק

כאילו מנגנוני הרעב הטבעי נעלמים מהגוף ואת רק מרגישה את הצורך לאוכל

בוקר-חצי לחמניה (150) קוטג (50) פרוסת לחם קל (50) שכבה דקה דקה של ריבה (30

 ביניים-ענבים (150)

צהריים- 2 פרוסות לחם קל+קוטג' (170)

סה"כ 1200 קלוריות..

קצת מאכזב כי רציתי 1000 אבל בהתחשב בעובדה שיום שישי זה סבבה

זה טוב מדי כדי להיות אמיתי..

הדיאטה הזו מרגישה לי קלה מדי כדי להוריד את כול הקילוגרמים האלה

אני כאילו מרגישה שמישהו צריך לבוא כל פעם ולחלחל לי לראש את העובדה שאני בוחרת בדרך הנכונה שאני עושה את הדיאטה הזו ולא מרעיבה את עצמי

לי משום מה קשה להבין את זה , אני מרגישה שאני משמינה בגלל שאני לא רגילה להיות שבעה במשך היום

וזה מרגיש לי חוסר וודאות לא להשקל ולעשות דיאטה עם צריכה קלורית גבוהה ביחס לשאר הדיאטות שלי

פשוט אמל'ה אני לחוצה ברמות החוסר וודאות הזה פשוט מפחיד אותי!

בוקר-2 פרוסות לחם מלא+חביתה עם בצל וירק (300)

צהריים-?

ביניים-?

ערב-?

אני אעדכן בהמשך לגבי האוכל

תשכחו מזה, יום גרוע!!!!!!! כל המוטיבציה מתפוצצת בשניה

1600 קלוריות היום ואני נגעלת מעצמי

חוץ מזה אני רוצה להמליץ פה לבנות על סרט קצר שיצא לי לראות אותו אתמול באמטיוי והוא ריגש אותי ברמות

דמי לובאטו הזמרת והשחקנית המפורסמת חושפת את ההתמודדות של עם הפרעות האכילה, בולמיה, ההרעבה העצמית והלחתוך את עצמה

הבעתי איתה הזדהות ענקית וזה גרם לי להרגיש שאני לא לבד

דמי לובאטו כבר יצאה מההפרעות אכילה ולמי שלא יודעת היא עלתה במשקל 

היום היא שוקלת 64 קילו על 161 ס"מ

היחס בין הגובה למשקל שלה הוא יותר גדול משלי ולמרות שהיא מלאה היא נראית מדהימה וסקסית

זה גרם לי להרגיש יותר טוב עם עצמי ... 

ממליצה לכן :)!

http://mtv.walla.co.il/episode/demi_stay_strong/