3> It's all about us

באתי אליו . 
פתח לחופש... פתח קטן אבל משמעותי כרגע.
הגעתי ...
אבל לא יכולתי להתפרק.. מנסיבות מסוימות . באתי עם פנים של תשע באב ,אבל הוא לא שם לב .. שום בגלל הנסיבות .
ואני רק מרגיש את הרצון לפרוץ בבכי , לפרוק את מה שבפנים ..
אבל ... לא נעים לי , לא בא לי סתם ככה לבכות לו .
אולי אני לא רוצה להראות שמשהו קרה בעצם .
אני פשוט אתמודד לבד.
כרגע אני פשוט שמחה להיות לידו .... 

אבל כשאנשים אומרים לי ... אני לא רוצה להיות בבית ואני מזדהה איתם ואז הם רומזים לי שהחיים שלהם יותר חרא ..
אני פשוט שותקת ואומרת לעצמי ... שנינו באותו מצב רק בסיטואציות שונות .

בקיצור יש האח הגדול , אולי אז דעתי תתרכז במשהו אחר חוץ מה שהיה בבית .