וחשבתי שאם אני אעמוד מול כולם על במה ואקריא את המילים האלה, המאוד קרובות לליבי , שיצאו ממעמקי נשמתי
אז אולי מישהו יקשיב לי והקללה הזו תוסר.
אולי לא קללה
שהיא מילה מאוד מאוד גדולה
וטעונה
אבל ככה זה הרגיש.
ובאמת שבועות ספורים אחרי פגשתי מישהו וחשבתי שזהו
וואללה יש מצב שזה יעבוד
יש מצב שאשכרה זה הזמן שלי
הפעם לא אני אקשיב מהצד לאיזה סיפור של חברה על איזה בחור
הפעם אני אספר אותו וחברות שלי יתלהבו מהצד
וישמחו בשבילי .
וכשאני כותבת את זה פתאום זה נשמע פתטי
פתאום זה נשמע מטופש.
את כולה בת 20 מה את מגזימה.
אז היה בחור
שהיה נחמד
והרגשתי ש.. איך אומרים ?
שהוא "מעל הליגה שלי"
כי ככה והוא למד ככה והוא עשה ככה והוא חושב ככה והוא נראה ככה והוא משרת פה ושם.
וזה לא שהוא היה נעלם
ונפגשנו פעמיים (שזה הרבה כשאתה סוגר כל שבת שנייה בצהל) והיה בסדר
אפילו היה כיף
והמחשבה שלי קפצה ככ רחוק
ככ מוקדם
אחרי הנשיקה הראשונה אני כבר יכולתי לדמיין חצי שנה מאותו הרגע.
האם זה טבע האישה או הטבע שלי.. לא יודעת
האם זה נורמלי ? לא יודעת.
אני רק יודעת שרציתי משהו כזה
או מישהו שיהיה כזה ,
והתעלמתי מכל מיני דברים שקרו בדרך כי רציתי שזה יגיע ועכשיו.
וזה פוצץ, כי הרגשתי כבר שהוא לא מעוניין וניסיתי להציל את כבודי האבוד
והוא אמר שהוא לא נפל מספיק
ושלא היה מספיק קליק.
ואל תטעו !
גם אני לא נפלתי מהכיסא
אבל קיוותי.. וציפיתי
וכבר חשבתי וחלמתי וסיפרתי
והגזמתי.
הגזמתי מאוד ונעלבתי בהתאם.
מזאת אומרת לא היה קליק ? אני זאת אני
ואני חמודה לא ?
אחלה לא ?
מצחיקה סהכ
יכולה לדבר מעניין ולספר סיפורים
אוהבת גם להקשיב ולשאול שאלות.
ולפי מה שידוע לי אהבת את איך שאני נראית כי התחלת איתי
ונישקת אותי
והרגשתי שאתה נהנה מכל העניין
אז על איזה קליק אנחנו מדברים
ועל איזו נפילה
והאם תמיד חייבים ליפול?
האם הגעתי למצב שבו אני מוכנה להתפשר.
לוותר על הפרפרים בבטן ועל הנפילות
ועל הקליקים ?
לוותר על מישהו שנותן לי הרגשה טובה ומחזר אחריי
רק בגלל שהוא נראה טוב , נשמע טוב כשמספרים עליו?
נגיש?
אז חזרתי לנקודה מספר אחת.
בה האהבה , עדיין חולה בי.
ואני מתייאשת מחדש
ומתבאסת מחדש
ורוצה מאוד לוותר כבר על הקליק
ועל הנפילה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Arkenstone