To be or not to be

דווקא אני חושבת שאת יכולה להראות אחלה כשאת בוכה

וזה לא הופך אותך ללא יפה.

בוקר אחרי כשאת קמה עם עיניים נפוחות את באמת לא יפה. 

מכירים את זה כשאתם בוכים ולא יכולים להפסיק?

וזה גורם לכם לחשוב על עוד דברים מעציבים שלא נתתם להם מספיק יחס כשהם קרו?

ואז פתאום כל מחשבה שעולה לראש מעציבה אתכם ודורשת מענה והתייחסות

ואתם מרגישים כאילו נפער בור מאוד עמוק בדיוק במרכז החזה 

שאתם לא מצליחים למלא, לא משנה מה יגידו לכם באותו הרגע 

או כמה תבכו.. 

ואיך פתאום אתם מנתחים כל מילה ומילה בוויכוח או כל מעשה שמישהו עשה 

ופתאום הכל ברור 

ופתאום אתם מרגישים ככ טיפשים שאמרתם משהו 

או שעשיתם משהו 

ולא הבנתם אנשים סביבכם עד הסוף 

וזה מעציב אתכם יותר ?

אז זה. 

אתמול.

הרבה.