To be or not to be

מה אם אהבתי כבר הכי הרבה שאוכל לאהוב? מה אם לעולם לא אוהב כמו שאהבתי אותך? 

שנתיים עברו מאז היום בו החלטתי שאני חייבת להפסיק לאהוב אותך, הרגשתי שלא אהבת אותי אם נתת לנו להיגמר. 

שנתיים שאתה עדיין עולה לי במחשבות ואני בכח דוחקת אותן הצידה, לא מרשה לעצמי לחשוב עלייך או עלינו. מנסה לשכנע את עצמי שיש יותר טוב בשבילי שם בחוץ אבל עברו כבר שנתיים ואני לא מוצאת אף אחד שהרגשתי אליו את אותם הרגשות. 

אבל כל מה שעולה לי כשאני כותבת את המילים האלה זה - כמה אני יכולה להיות פתטית. 

אני לא בקומדיה רומנטית וגם לא בדרמה, אני לא אדבר איתך עכשיו - כל אחד נמצא במקום אחר לגמרי בחיים ואני משוכנעת שהמחשבות האלה לא עוברות לך בראש. 

אני צריכה להתקדם הלאה - וזה פשוט יקח עוד זמן

נכון?