קשה לחשוב איך להתחיל: מהצפיפות הנוראית באוטבסים או מהחננות שמסיעים אותך באופניים שלהם תמורת כסף.

 אני יתחיל מהחננות עם המשקפיים נמוכים ורזים שרוצים להסיע ארבעה אנשים תמורת 12 שקל זה מצחיק אותי כל פעם מחדש שהם פונים אליך ומציעים לכל משפחתי לינסוע בצ׳קלקה הזאתי אבל עזבו את השטוייות האלה בא לי לדבר על האוטובסים טוב הגודל של האוטבסים גם באורך וגם בגובה הוא חצי משלנו הוא נעשה על ידי חברה סינית מצ׳וקמקת וכל פעם שהוא מתניע אני בטוח שהוא לא יזוז יש בתוכו לא יותר מ-25 מקומות ישיבה ואין חוק כמו אצלינו שמספר האנשים העומדים או מוגבל. בנסיעה למרכז העיר לא משנה איזה שעה ואיזה יום עומדים לא פחות מ-50 איש ותאמינו לי שאני רציני ועמדתי ככה בין ה50 ועוד ה-25 שיושבים כבר 7 פעמים וזאת בהחלט לא חוויה נעימה גם הריח לא משהו כי סינים בקושי יודעים מזה דורדוראנט מה שמהקל על כך זה שנסיעה באוטובוס עולה שקל וחצי לא משנה לאן. עם הרכבת התחתית הכל עוד בסדר חוץ מעניין היציאות פשוט כל תחנה היא ענקית ויש הרבה יציאות ולא תמיד כתוב באנגלית לאן כל יציאה מובילה אז עם אתה יוצא ביציאה לא נכונה אתה יכול להגיע לרחוב אחר בכלל ממה שרצית בקיצור כדי לדעת סינית כי הם לא כמו בישראל שכל שלט ושלט הם מתרגמים גם לאנגלית וגם לערבית.