טוב, ניראלי שאני צריכה להתחיל בתודות והסברים.
אני רוצה להודות לאנונימי שהסב את תשומת ליבי לעובדה שאומנם השמות פיקטיביים, אבל אני כמו אהבלה שמתי תמונה שלי בתחילת הבלוג.
תודה, אנונימי. היית קצתתתתתתתת קיצוני מדיי לטעמי, כי אני היחידה שמודעת לבלוג הזה. היחידה. מכללל רשת החברים ה"ענקית" שלי. והאמת, שממש לא אכפת לי שאנשים פה ידעו מי אני או יזהו אותי ברחוב.
ולא, אני לא חושבת שזה לא בסדר שאני מספרת על עצמי ואת מה שאני חושבת, כי זה היומן שלי. זה מה שעושים עם יומן ><
ואפילו יותר מזה. יומן, שכותבים במחברת מסמורטטת כזאת ומחביאים מתחת לכרית, הוא בסופו של דבר מחברת מסמורטטת שמחביאים מתחת לכרית. אני לא יכולה לצפות ממנו לעצות, לתהיות, לשאלות, או לכל דבר מהסגנון הזה. ולכן כאן, דווקא כאן ב"תפוצת נאטו" כפי שהיטבת לנסח את זה, אנונימי, אני אכתוב את כל מה שעולה על רוחי.
ואם אתה מרגיש רע, כי אתה קורא את מה שאני מרגישה כלפי אנשים אחרים ומה הם מרגישים כלפי, אתה לא *חייב* ממש לקרוא את הבלוג. הבלוג הזה לא נועד כדי שזרים יחטטו לי או לחברים שלי בקרביים, ממש לא.
האמת, שפתחתי אותו כי בהתחלה כן הייתה לי מחברת מסמורטטת מתחת לכרית. ואז זה התחיל להיות מעייף, והמחברת עמדה להיגמר, ונגיש מדי, ואטום.בעיקר אטום.
אם אני לא אכתוב כאן את כל מה שאני חושבת, את כל מה שקורה לי, אף אחד (כולל אני) לא יוכל לקבל רושם נכון על החיים שלי. למיטב ידיעתי, אף אחד מקוראי הבלוג (שמסתכמים ב2 אנשים וחצי בערך) לא מכיר אותי.
איך הם יוכלו להשתמש במידע הזה נגדי?
צר לי, אנונימי, אבל הביקורת הנוקבת שלך על הרגלי הכתיבה שלי הייתה לא במקום. מערכת היחסים שלי עם מי שזה לא יהיה, היא שלי בדיוק באותה מידה כפי שהיא שלהם. ולכן, כמו שזו זכותי, זו זכותם לשתף את החוויות שלהם איתי עם היומן שלהם. כן, גם אם היומן שלהם הוא דף שכוח אל באינטרנט שניקרא ע"י 2 אנשים וחצי שזרים להם לחלוטין.
הפרט המזהה היחידי הוא התמונה, ואני מודה לך שנית על שהערת לי בנוגע לזה.
אז תודה, ולהבא - תוכן הבלוג לא הולך להשתנות. אני צריכה מקום לפרוק את מה שעובר עליי, ותאמין לי שהחברים שלי וטובתם חשובה לי לפחות כמו שהיא חשובה לך. לא הייתי עושה משהו שהם היו יכולים להיפגע ממנו, במכוון. אנא, אם אתה (או כל אנונימי אחר ><) מרגיש שאני חושפת יותר מדי מחיי האישיים, תפסיק לקרוא.
אבל זה היומן שלי לפני שזה ה"סיפור בהמשכים על בסיס מציאותי" של קוראי הבלוג.
וזהו.
(נכתב בלשון זכר אבל פונה הן לזכר והן לנקבה והן לכל מין שאפשר למצוא אנונימים שלו)