החיים הם כמו פצפוצי שוקולד - הם חמודים ומתוקים, אבל אני אלרגית (ובשוק) |
כינוי:
everybodys best friend בת: 28
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
נובמבר 2012
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | 1 | 2 | 3 | | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | |
הוסף מסר | 11/2012
מיליארד סינים
אני מודעת לעובדה שזה עכשיו טרנד מטורף, לקום בבוקר בגישת ה"קפצו לי".
זה הכי אופנתי והכי מקובל והכי מגניב לפרסם סטטוסים של "לא אכפת לי מה כולם חושבים, אני עושה מה שבראש שלי, הולך עם האמת שלי" ועוד כלמיני משפטי "כוכב נולד" כמו שאני אוהבת לקרוא להם.
אני לא אומרת שצריך לאבד עמוד שדרה ולהיות בדיוק כמו שמצפים ממך.
אבל,
רבאק.
לפעמים מיליארד סינים לא טועים ><
לפעמים אם כוווווולם אומרים משו, זה ממש לא משנה,
אבל לפעמים זה מזה כן.
בכלל, אני לא מבינה ממתי "שונה" ו"אחר" הם ה"טוב" החדש.
למה אנשים מנסים בכל הכוח להיות מיוחדים?
לדעת לקבל ביקורת מהסביבה שלך לווא דווקא עושה אותך סמרטוט.
וואלה לפעמים כן.
אבל לפעמים, זה עוזר לך להשתפר.
לפעמים, הדבר היותר בוגר לעשות הוא לא לפרסם סטטוס "אני שם זין על כולם, מי שאני לא בא לו בטוב שילך", אלא להבין שהחיים לא מסתדרים לפי התנאים שאתה מציב.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
