לא רוצה לגלות על עוד אנשים שאני מכירה שקוראים את הבלוג.

'את מסגירה את עצמך' הם אומרים. 'עם הדברים שאת אוהבת, עם ההוא ששבר את הרגל'.

אוקיי. אז תנסו להבין שאני כותבת בהנחה שאנשים שאני מכירה לא יודעים שזאת אני או לא נכנסים לפה.

אני כותבת על הרגל כי מה לעשות שזה מה  שקרה.

ולא, זה לא בגלל שהסגרתי את עצמי. זה בגלל שאמרו לכם שזאת אני, אני יודעת.

אז פשוט תצאו

ואל תחזרו

יש אנשים שבאמת לא אכפת לי שיקראו, הם כבר יודעים עליי הכל, מה זה משנה עוד פרט אחד, שניים?

אבל יש אנשים שלא. אני פשוט לא סומכת עליכם. אני יודעת שתלכו ותדברו על זה, אני לא מכירה אתכם מאתמול.

וגם כשסמכתי עליכם ואישרתי לכם משהו שגיליתם לבד, הלכתם וסיפרתם.

אז איבדתי את האמון שלי בכם, לא שהוא היה בשמיים אי פעם..

אל תדברו על זה עם אחרים, ואם שואלים אתכם אם זאת אני: לא. 
אז תצאו ובבקשה, אני מתחננת; תנו לי אפשרות למקום אחד שהוא שלי.