כל כך רציתי שתבואי.

כי הרי את הבטחת שתבואי, דיברתי איתך על זה הרבה.

סוף סוף, הקשבת לי באמת, רק לי.

אמרת שאת ממש רוצה לבוא,

אני גם אמרתי שאני ממש רוצה שתהיי שם.

קבענו, שלחתי לך אפילו את האירוע בפייסבוק.

עשיתי הכל כדי שתהיי שם.

כי אולי זה אחד מהדברים שיחזירו אותך לחיים שלי.

וחיכיתי לך.. חיכיתי וחיכיתי..

אבל בכלל לא באת.

בכלל לא התקשרת. 

בכלל לא טרחת כמו שאני ציפיתי שתטרחי.

'שכחתי', 'לא ידעתי מתי'...

יכולת לשאול, חוץ מזה שכבר הודעתי לך.

אם לא רצית לבוא מההתחלה היית אומרת ולא גורמת לי לפתח ציפיות.

כי את יודעת מה, הרגשתי פשוט כל כך מטומטמת,

שעמדתי שם וחיכיתי לך.