כמה אני מעריכה אותך.

על הכל, באמת.

על כמה שאכפת לך. 

על כל היחס הזה שאתה נותן, שאולי לא נראה מיוחד, אבל בשבילי הוא כן, 

כי זה לא שאני מקבלת אותו תמיד, במיוחד לא מהבנים אצלנו. לא אני.

אם רק היית קולט,

את החיוך שכל פעם יש על הפנים שלי שאתה קורא לי בשם חיבה.

אתה מדהים בעיניי,

כי אתה היחיד שתראה שאני עצובה, שתשאל מה קרה, שתבוא ותכריח אותי לרקוד, שתהיה איתי, שתשמח אותי.

היחיד שבאמת גם מצליח.

המבט בעיניים שלך, מלא שמחת חיים, מלא אכפתיות כלפי כולם, מלא כוח.

כל המילים הקטנות האלה שאתה אומר, כל המעשים השטותיים ולכאורה ה'חסרי משמעות'.

כל כך כיף שאתה כל כך קרוב עכשיו.

אם רק היית יודע, שאתה החבר הכי טוב. 

הכי הכי.