האמת היא שכבר מזמן את לא שמה עליי ועלינו.

ואני לא צריכה להתחנן לטיפת תשומת לב ממך.

אני לא יודעת, פשוט מרגיש כאילו נפלה עלייך איזו רוח קרירה.

והיא משנה אותך. היא עפה ומעיפה אותך לכיוון אחר, כמה שיותר רחוק.

ומדי פעם חיבוק שכולו מרגיש חוסר משמעות.

הרוח הקרירה הזאת מקררת גם את החיבוק והמילים שלך שנהגו להיות כל כך חמות.

כמה עוד אפשר להתעקש? לא מתאים לך - לא צריך.

אבל אני לא צריכה שתעשי לי טובה כשאת כן פתאום באה.

ואני לא צריכה שתבואי אליי, 'הנחותה', סתם כי לא נעים לך שלא לבוא.

כנראה שאני פשוט כבר לא לרמה שלך, הא?

כבר מזמן הרי את לא שמה עליי ובטח שלא עלינו.