כשהכי מעצבן, כשהכי מתסכל, כשהכי עצוב, כשהכי מבלבל.
כשבא לי לצעוק, כשאני רוצה לבכות, כשאני רוצה להשוויץ, כשאני רוצה להתעייץ, כשאני צריכה כתף.
יש לי אותך.
הפנים המוכרות שתמיד שם לכל מקרה שאני אפול. הידיים שתמיד יחזיקו אותי.
וזה כל כך מדהים ולא מובן מאליו.
כל התמיכה הזאת ממך, כל מה שאני תמיד אקבל כשאני אצטרך, בלי אפילו לבקש.
אני כל כך אוהבת אותך.
ואני רק רוצה להודות בכל שנייה על זה שיש לי בן אדם כמוך להיעזר בו.
ועל זה שנתת תשומת לב לבן אדם כמוני.
ועל זה שכשאני מסתובבת לי, מסתכלת למטה וכל מה שאני רואה
אלו פרצופים צבועים שממלאים את המקומות שאליהם אני לא מצליחה להגיע -
אני יודעת שאני אוכל להיעזר בך.
להיעזר במישהו כמוך, בידע שלך ובדיבור שלך.
מישהו כמוך. זה כל מה שאני צריכה. ויש לי את זה.
I've been roaming around
Always looking down at all I see
Painted faces, fill the places I cant reach
You know that I could use somebody
Someone like you, And all you know, And how you speak
Countless lovers under cover of the street
You know that I could use somebody
Someone like you
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: