אף פעם לא ידעתי להתחבר לאנשים חדשים.

אני לא יודעת, ואני גם לא אדע.

כי גם עם החברים שיש לי, אני לא זאת שמספרת סיפורים, שמצחיקה, שמוציאה הרבה מהפה, שדומיננטית, שמדברת.

אני אף פעם לא הייתי כזאת. אני פשוט לא יודעת איך.

וכאחת שלא יודעת איך, המקום הזה נוח. של להישאר עם החברים שלי כי אם הם ילכו לאן אני אלך?

ובגלל זה כשיש אנשים חדשים, שאני כל כך רוצה להכיר, שאני כל כך רוצה להתחבר אליהם.

אני לא יודעת איך.

אני מנסה לדבר ולהצחיק ולצחוק - אבל אני לא מבינה איך אנשים מצליחים לעשות את זה.

ואני לא מצליחה להתחבר לאנשים, כי איך הם יתחברו אליי אם אני לא מדברת? זה הגיוני.

אז אני צוחקת ממה שהם אומרים, מוציאה מילה פה ושם כדי להראות שאני כן מנסה.

אבל זה לא שאני יודעת איך להתחבר אליהם.

אף פעם לא ידעתי, ואני גם לא אדע.

ואני לא מבינה את הקטע המטומטם הזה של להשוות כל הזמן.

ביקשתי סליחה וזה מרגיש כאילו את סתם מנסה לגרום לי להרגיש אשמה. זאת אומרת, יותר ממה שאני מרגישה שהוא בצדק.

הסיבה היחידה שאני אומרת שלא אכפת לי היא כי אכפת לי יותר מדי.

ואני צוחקת על זה רק כי אני מקנאה בכן כל כך. 

וזה לאו דווקא מה שכולם יחשבו שזה.

כתבתי קטע ממש ארוך,

על זה שאני מתחרטת על כל מה שהחלטתי ועל כל  מה שעשיתי ואמרתי.

ועל זה שאני רק רוצה לחזור לתחילת שנה ולשים לב לכל החלטה וצעד שאני עושה.

לכל בן אדם שאני מתקרבת אליו.

ושמאוחר מדי לשנות את ההחלטות, וקשה מדי בשביל להשלים איתן.

ואז הוא נמחק ואני פשוט  לא מצליחה להביע את זה שוב.

אז אני פשוט אכתוב שאני מתוסכלת ועצבנית ואין לי כוח יותר.

חיערכניורכחליכהגמהםן''קכמגדקםקךסצבנהיכחקםפ'פף'ץדצסנביכןרנרקנכןכנרנכלבןיגנקגמבןיכ

ככה אני מרגישה עכשיו.

וסתם כדי לפרוק - למה לעזאזל המורה שלי כל כך מטומטם

האמת היא שכבר מזמן את לא שמה עליי ועלינו.

ואני לא צריכה להתחנן לטיפת תשומת לב ממך.

אני לא יודעת, פשוט מרגיש כאילו נפלה עלייך איזו רוח קרירה.

והיא משנה אותך. היא עפה ומעיפה אותך לכיוון אחר, כמה שיותר רחוק.

ומדי פעם חיבוק שכולו מרגיש חוסר משמעות.

הרוח הקרירה הזאת מקררת גם את החיבוק והמילים שלך שנהגו להיות כל כך חמות.

כמה עוד אפשר להתעקש? לא מתאים לך - לא צריך.

אבל אני לא צריכה שתעשי לי טובה כשאת כן פתאום באה.

ואני לא צריכה שתבואי אליי, 'הנחותה', סתם כי לא נעים לך שלא לבוא.

כנראה שאני פשוט כבר לא לרמה שלך, הא?

כבר מזמן הרי את לא שמה עליי ובטח שלא עלינו.