בני אדם הם כמו דולפינים, כשהם נכנסים למים הם נרטבים.

אני חושבת שהיום יום חמישי, אבל אני לא בטוחה. הימים שלי מתבלבלים הרבה כי אני תמיד ישנה יותר מדי או לא ישנה בכלל. ולפעמים אני צריכה להתעורר בשביל דברים והתוצאות לא טובות אף פעם.
אתמול התעוררתי באיזה 12 בשביל ללכת ללשכת תעסוקה בשביל לעשות כרטיס עובד נוער משהו עבודה כזה לא יודעת. אמא שלי פשוט התקשרה אלי ושלחה אותי לשם. אל תשפטו אותי. התעוררתי במיוחד בשביל ללכת לחרא הזה אבל כשהגעתי זה היה סגור. ואני יודעת שזה היה סגור כי איזה אסיאתי עם שיניים צהובות פתח לי את הדלת ואמר לי שסגור. אתם מבינים? אסיאתי!
בטוח הבריחו אותו בבגאז' לארץ ונתנו לו לעבוד בדבר הזה סתם בשביל להוכיח לכולם שעולים זרים כן יכולים למצוא עבודה ולא חייבים למכור סמים ולגור בגנים ציבוריים בדרום תל אביב! בכלל לא!! זאת הכריזמה וההשכלה שהוא פיתח בזכות השיניים הצהובות שלו ו... האיסאתיות הטבעית שלו שבזכותה הוא הגיע למקום מכובד בחיים. בינינו, הם בטח משלמים לו איזה 20 שקל ליום שיקנה קרטון חדש לגור בו ויסתום. 
אז הייתי עצבנית אש כי אסיאתי ועבודה ו... סמים!!! אני מתבגרת ואני מתוסבכת טוב? ואז בא איזה מישהו ואמר לי "גם אני חשבתי שזה פתוח עכשיו, לא נורא תבואי מחר!"
החלטתי וואלה אני אהיה נחמדה אז אמרתי "בטח" בטח שאני אקום מוקדם גם מחר איש זר! במיוחד בשבילך!
ואז האיש הזר אמר "תשמעי מה קרה לי... אני באתי לפה בבוקר וחשבתי..." כאן בערך הפסקתי להקשיב כי לא היה לי כוח אל האיש הזר ובמיוחד אחרי כל המחשבות הגזעניות המקסימות שלי. עשיתי כאילו שפתאום התקשרו אליי וזה חשוב ואני מצטערת והלכתי. סתם שתדעו, לא מתקשרים אליי בערך אף פעם.
סליחה איש זר.