| 10/2015
יומן הסמים שלי-פרק ב': אקסטזי
היום, אחרי קשיים רבים בלישון בצורה רציפה, התעוררתי לתוך האנגובר של אקסטזי. אני לא יודעת אם באמת ראוי לקרוא למה שהרגשתי האנגובר, הרגשתי דאון אחרי שלקחתי אקסטזי, זה כן. אבל זה לא היה דאון רצחני שכלל דכאונות, חוסר תאבון, אינסומניה וחוסר יציבות כללי של הגוף והנפש. אני בסך הכל הרגשתי קצת חלשה ולא מפוקסת. ובכל זאת, החלטתי לנצל את ההזדמנות ולגגל ecstasy hangover ולראות מה אני יכולה לעשות בשביל לשפר את המצב. ציפיתי למצוא כתבות בסגנון "תאכלו מלא תפוזים כי יש בהם ויטמין C וצריך ויטמין C בשביל לחזור לעמוד על הרגליים אחרי אקסטזי " אבל כל מה שמצאתי היה כתבות על ויטמינים ספציפיים שלאף אחד אין בהישג יד, או טיפים מרודדים כמו "לאכול אוכל מזין זה חשוב וגם לעשות דברים נחמדים שלא תהיו בדאון ". הייתה גם כתבה שבה המליצו לשתות הרבה תה ולאכול הרבה פירות, שזה בכלל לא שונה מהתזונה הקבועה שלי אז פשוט המשכתי עם עבודתי הטובה. אני מרגישה די בסדר עכשיו אז כנראה שזה עבד.
היום החלטתי ללכת לקנות טבק. במכולת שנמצאת קרוב לבית שלי לא היה גולדן וירג'יניה, וזה ביאס אותי כי רציתי גולדן וירג'יניה אחרי הרבה מאוד זמן שלא רציתי. אז המשכתי למכולת הרחוקה יותר, ובאמצע הדרך התחיל לרדת גשם רצחני... וכשהגעתי למכולת גיליתי שגם להם אין גולדן וירג'יניה, ואפילו אין להם באלי שאג, שאת זה היה במכולת הראשונה ויכולתי לקנות באלי שאג שם וזהו. שקלתי ללכת לקניון אבל גיליתי שהגשם רק התחזק, ונרטבתי לגמרי בתוך הטבע נאות והסווטצ'רט שלי. הרטבתי את הטבע נאות שלי הרבה פעמים, אבל לא נאלצתי לנקז מהן מים עד היום. אני די בטוחה שזהו סופם. כשהגעתי הביתה התנגבתי בשביל להחליף לבגדים יבשים וחשבתי על הטיול הכושל שעשיתי, שהשאיר אותי רטובה וחסרת טבק, ומתוסכלת כמו תמיד.
ועכשיו אני רוצה לדבר על האקסטזי:
לקחתי אקסטזי פעמיים, אתמול ולפני חודש. הקטע באקסטזי זה שזה מה שלוקחים כשלא מצליחים להשיג MDMA. אקסטזי זה מה שפעם תפס ככינוי לMDMA ועם השנים הפך לכדור הום מייד עם הרבה חרא ואולי קצת MDMA מדולל. אקסטזי זה מה שהילדים המופרעים לוקחים בשביל להשתולל במסיבות ומצלמים על הלשון ומעלים לאינסטגרם עם בגדי ניאון...
אז לי לא הייתה שום מסיבה להשתולל בה באף אחת מהפעמים. לדילר היו שני סוגים של כדורים - גדולים וקטנים. בפעם הראשונה קיבלנו כדור גדול בצורת לב ירוק שחצינו, ובפעם השניה קיבלנו את הקטנים...
בפעם הראשונה שמתי לב שההשפעה עלתה כשהתחלתי להרגיש צורך לעשות משהו עם הגוף שלי, וכשהמוזיקה נשמעה טוב במיוחד והתה היה טעים במיוחד. הבנתי מהר מאוד למה אקסטזי נחשב לסם מסיבות - הרגשתי נמרצת ושמחה ורציתי לעשות עם זה משהו. לרקוד בחדר הרגיש לי קצת פתטי מדי אז פשוט הזדיינתי עם חבר שלי עד שההשפעה ירדה (ארבע שעות?). עוד דבר שנחמד עם אקסטזי זה שמופיעות לך יכולות התבטאות מדהימות. אמרתי כל מחשבה שעברה לי בראש, והכל נשמע הכי נכון וטוב שיכולתי להגיד. והכל נלווה לתחושת אופוריה כללית ואם לשים את זה במילה אחת - זה היה מגבש. בפעם הראשונה כמעט ולא הרגשתי תופעות לוואי - לא חוויתי את הדאון של אחרי, רק את היובש בפה, סחרחורות כשנעמדתי, ושרירים רדומים.
היות וחוויית האקסטזי הראשונה הוכתרה כניצחון, החלטנו לצאת לעוד סיבוב... גם בפעם השניה התחלנו עם חצי כדור, חיכינו שעה וכשהוא לא השפיע לקחנו עוד חצי. וכשגם הוא לא השפיע לקחנו עוד כדור שלם. שני כדורים כבר השפיעו לא רע, למרות שההשפעה עדיין הייתה חלשה יותר מהפעם הקודמת. מקורות מסוימים באינטרנט טענו שזה בגלל שמרווח הזמן מפעם לפעם היה מועט מדי, או שהקסם חד פעמי. אבל ההנחה הסבירה יותר היא שסתם קיבלנו חרא. הצד החיובי הוא שחוויתי את זה רק אתמול ככה שאני יכולה ליצור רשימת מכולת מההשפעות החיוביות והשליליות בקלות רבה
השפעות חיוביות:
-אופוריה. משום מה שמתי לב לזה בעיקר בפעם השניה ובעיקר כשהסטלה התחילה לרדת - צמרמורות חמימות ותחושה כללית שהכל טוב ומושלם מסביב. הרגשתי את האופוריה בגלים למרות שהיא הייתה שם בצורה מתונה יותר גם במהלך כל הסטלה.
-העצמה של החושים - אוכל הופך לטעים יותר, מוזיקה לטובה יותר, ומגע לנעים יותר... ביליתי שעות טובות בלהאזין לניו אורדר ולהזדיין וזה עבד מעולה.
-אקסטזי ממריץ ככה שהיה לי צורך לעשות משהו עם הגוף שלי כל הזמן. בפעם השניה הרבה פחות מבראשונה.
-היכולות שיחה. היכולות שיחה שמפתחים על אקסטזי הן אחת מהמעלות העיקריות שלו. הרגשתי שאני פורצת מחסומים שלא התכוונתי לפרוץ, ובכל זאת כל דבר שאמרתי היה טוב ומושלם. אני לא חושבת שזה סם שאפשר לעשות לבד בגלל שתקשורת אנושית מהווה חלק מאוד בסיסי מהפונקציה שלו.
-אפקטים ויזואליים:
אוקי אז עם כמה שהכדורים שלקחתי בפעם השניה היו חרא, הם כן גרמו לי לראות אפקטים ויזואליים שלא ראיתי בפעם הקודמת. אני לא חושבת שספציפית הMDMA גרם לזה, אבל אני גם לא יודעת מה כן... מדובר באפקטים מינוריים (ביחס לאסיד, למשל.) אבל זו עדיין הייתה תוספת מאוד נחמדה.
-שימר על משטחים, כמו מתכת חלקה שמבריקה בשמש.
-אם להשוות לאסיד - האקסטזי גרם לעור שלי להראות מאוד אטום, בעוד שאסיד גורם לעור להראות מאוד שקוף. הגוף נראה חלק ונקי ויפה יותר.
-אור הופך לחזק ובוהק יותר.
-'closed eye visuals'? - אני מעולם לא חוויתי הזיות עם עיניים סגורות, לא משנה כמה מסטולה הייתי וממה. האמת היא שזה נושא שהציק לי הרבה זמן - העובדה שכן התמסטלתי מאוד מאסיד אבל מעולם לא ראיתי שום דבר כשעצמתי עיניים. אז כשנסעתי הביתה אחרי האקסטזי ניסיתי להרדם באוטובוס, וכשעצמתי עיניים היה לי מאוד קל לראות את המחשבות שלי בצורה מאוד ויזואלית. אני לא יודעת אם זה תופס כהזיות כי כן הייתה לי שליטה בזה, אבל זה גם הרגיש מאוד זורם ומתפתח.
בכל מקרה, אני מקווה לחוות את מירב האפקט של הזיות עם עיניים עצומות מתי שהוא בעתיד.
השפעות שליליות:
-יובש בפה - מה שגורם לבילבול בקשר לכמות המים שאמורים לשתות, וקל מאוד להתייבש או לקבל הרעלת מים. הסתבכתי הרבה עם מחשבות על האם אני צמאה או ששתיתי מספיק וזה רק היובש בפה... זה עניין מציק שצריך לשים לב אליו.
-הנעילה של הלסת!!! לא הרגשתי את זה כמעט בפעם הראשונה, אבל בפעם השניה הרגשתי שאני גורמת לעצמי לדי הרבה כאב עם הנעילה הלא רצונית של הלסת. מה גם שאני לא יודעת איך להמנע מזה. אני לא יכולה לשבת עם לסת פתוחה כי אני אסגור אותה בצורה לא מודעת, ואני לא באמת יכולה להחזיק משהו בפה שיהיה מספיק גדול בשביל למנוע מהשיניים שלי להתנגש אחת בשניה. כרגע אני חושבת שנעילת הלסת הלא רצונית היא החסרון הגדול ביותר.
-הירדמות של גפיים. היו הרבה פעמים שנאלצתי לקום מהמיטה ולנער את היד פשוט כי הרגשתי שלא זורם אליה מספיק דם כשאני שוכבת. זה כן קורה לי בחיי היום יום שלי, אבל ממש לא ברמה של פעם-פעמיים בשעה.
-לפני הדאון ואחרי שההשפעה ירדה הרגשתי גם סחרחורות שבדרך כלל מרגישים כשקמים מהר מדי מהמיטה, רק בצורה אינטסיבית יותר. יכול להיות שזה סימפטום של התייבשות, אני לא יודעת.
-וכמובן - הדאון. ממה שהבנתי הדאון מורגש הרבה יותר כשמדובר באקסטזי ולא בMDMA טהור, והוא אמור להתחזק עם כל פעם. עוד לא יצא לי לחוות דאון שמאוד הפריע לי אבל אני כן דואגת שזה יחמיר עם הזמן. לפי האינטרנט אנשים ממלאים את עצמם בויטמינים שבוע לפני ואחרי בשביל לא להדפק מהדאון, ואני ממש לא רוצה להגיע לשם.
לסיכום: אקסטזי זה כיף אבל כדאי לדאוג לחומר טוב ולא למשהו שהסוחר הרוסי המפוקפק שלך מילמל עליו שהוא יכין לך לפני שתבוא... ובכלל, עדיף להשתדל להשיג אשכרה MDMA ולא חומר מדולל עם אלוהים יודע מה.
דברים שטוב לעשות תחת ההשפעה: לשמוע מוזיקה, לנהל שיחות נפש, להזדיין, ולרקוד. עוד לא יצא לי לרקוד אבל אני מקווה שיצא לי להגיע למסיבה שווה שבה המוזיקה לא תציק לי ואוכל להנות מריקודים עם זרים.
אני רוצה לדבר רגע על שילובים של מוזיקה עם סמים. בעוד שבערך הכל הולך טוב עם קנאביס, אלקטרוני הולך טוב במיוחד עם אקסטזי, וסטונר מטאל עם אסיד. אני מאוד אוהבת לשמוע דברים כמו סליפ כשאני על אסיד, ועל פי האנשים שהתמסטלתי איתם - כנראה שאני היחידה. זה מאוד מפתיע עבורי כי כשישבתי, לפני שנים, והורדתי אלבומים של סטונר מטאל מעולם לא חשבתי לעצמי כמה טוב זה ישתלב כשאני אהיה אשכרה סטונד. ומסתבר שזה משתלב מושלם! ועוד סליפ ספציפית! אני לא יודעת אם הם יצרו את זה במיוחד, אבל הכריכה של האלבום שלהם מתפתלת וזזה כשאתה על אסיד, והמוזיקה נשמעת שונה ומתאימה הרבה יותר מכשאני פיכחת. בקיצור אני ממש מבואסת מהמעגל החברתי שלי שלא חולק איתי את האהבה שלי לסטונר מטאל, שאני במילא מפגינה רק כשאני על אסיד. סטונר מטאל מעצים טריפים של אסיד ואני לא מבינה איך אפשר להסתייג מזה.
גם אוכל מרגיש טעים יותר על אקסטזי, אבל לא יצא לי להרגיש מאנצ' כמו של קנאביס. יצא לי לאכול ולהנות מהאוכל עד שנמאס לי להעביר אותו לפה שלי. זה הכל.
אני באמת נהנתי מאוד גם מסתם לשכב על המיטה ולדבר. אמרתי את זה מקודם ואני אחזור על זה שוב - אקסטזי היה חוויה מגבשת עבורי.
עד לסם הבא...
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: