| I can't just let it go |
| 8/2016
דברים לא נחמדים
כתבתי פוסט במשך איזה 40 דקות או משהו שהתפרש על שלושה עמודים ובו פרקתי את כל מה שאני מרגיש, ואני לא מרגיש משוחרר יותר. פשוט מתוסכל.
עברתי על רוב הבלוג שלי וראיתי שאני מזדהה. זה מטומטם, אבל לא חשבתי שזה ייקרה. קיוויתי שהשתניתי מספיק כדי להתכחש לאותו יצור נתעב חיוור ודכאוני שהייתי פעם.
אני ער בעיקר כי בעוד 11 דקות יש פרק מהעונה הראשונה של משחקי הכס, וזה מרגיש נוסטלגי ונחמד גם אם אני לא מדבר על זה עם אף אחד.
חברה טובה שלחה לי הודעה באיזה שתיים, וזה היה מידעי. בסוף היא אמרה שאני יכול לחזור לענייני. אני מניח שחברה טובה זה כבר לא הביטוי. זו לא אשמתה, אבל גם לא אשמתי.
אני מפחד מהמקום שאשב בו בשנה הבאה. אין לי חברים בכיתה יותר.
אני ממש מקווה שמישהו ייקרא את זה. אני יודע שאף אחד לא ייקרא את זה.
אני תוהה למה ישראבלוג עוד קיים ולמה אני עוד משליך את הרגשות שלי לבלוג הזה,
שאני שונא את העיצוב שלו.
| |
|
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
