לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

כתוב משהו, אפילו אם זה רק מכתב התאבדות.


או שתכתוב משהו ששווה לקרוא, או שתעשה משהו ששווה לכתוב עליו.

Avatarכינוי:  עקשניה

מין: נקבה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


9/2012

כולם יודעים הכל.


כשאני הולכת ברחוב, אנשים מביטים. מביטים עלי, מביטים בחודרנות. הם רוצים לדעת את מה שאסור, רוצים לדעת את מה שמוחבא. רוצים לדעת את האמת, בזמן שהם משקרים בשבילה. רוצים לפתוח דלתות של אין כניסה. אבל אסור, ולמרות הכל הם נכנסים. הם חודרים דרך השכבות העבות של השקר, וממשיכים לחדור. מנסים להגיע לקצה, לחולשה, לכאב. כשהם מגיעים, הם מכאיבים יותר, מביטים יותר. ופתאום, כשהאמת גלויה, אני ערומה לפניהם. הם יודעים הכל, אנשים יודעים הכל. הם לא אומרים, הם מביטים. מסתכלים לאורך זמן, צוחקים, מצביעים, על זאת שערומה, על זאת שנכשלה, שנפלה במלכודת וגילתה את האמת. ורק אני בוכה, רוצה ללכת רחוק, למקום אחר, לבד. כי פה, פה כולם יודעים הכל.
נכתב על ידי עקשניה , 3/9/2012 14:52  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




הבלוג משוייך לקטגוריות: סיפורים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לעקשניה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על עקשניה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)