מיומנה של נערה מנצחת

עד היום בזמן היותי מתבגרת ועד שהמוח שלי החליט להתפתח סופית הבנתי המון דברים כאישה בוגרת.

זה שאני לא מתגייסת אולי עשה לי רק טוב לחיים כי הרי לכל דבר ישנה סיבה. 

אולי עדיין זה צובט בלב שכולם מרוגשים ועל מדים ואני אזרחית מן השורה.

הם מקווים להיות בנעליי ואני מקווה להמשיך בשלי. אין כבר חרטה. 

קשיים הם דברים יומיומיים שאני נתקלת בהם באופן שונה בתור אדם בוגר. 

עם חלקם קשה להתמודד אבל אין על מה לוותר. 

הקושי הכי קשה שהיה לי הוא לבחור מה אני עושה עם החיים שלי

אני אזרחית בת 18 וחצי

סיימתי תיכון

לא עושה צבא

נמצאת בעבודה

אז לאן הולכים ?

לאן פונים ?

לאיפה מסתכלים ?

התשובה הכי פשוטה שקיימת היא :

לתוך עצמך.

אם לא תכנסו לתוך ה-תת מודע של הראש שלכם לא תמצאו כלום.

אני, במשך חצי שנה אם לא יותר

שברתי את הראש מה ללמוד

בזמן שחברותיי מהשכבה כבר בגיל צעיר ידעו וחלמו מה ללמוד

אני הייתי שקועה במעין אופוריה שיש לי זמן

עד שיום אחד טראח. התפוצצה הבועה והבנתי שיש לי שעון שמתקתק. 

אני לא נהיית צעירה יותר וכרגע בלי שום כיוון ? אני מתבזבזת לחלוטין. (מבחינתי)

בחיי שזו הייתה המשימה הכי קשה שהייתה לי בחיים

היו רגעים מתישים בהם רציתי לוותר ולתקוע את עצמי במיטה למשך שנה ולישון בלי דאגות

ויום למחרת הייתי מתרוממת והיו מרימים אותי במיוחד החבר המדהים שלי שלא וויתר לי לשנייה

אני לא יכולה לתאר כמה קשיים זה העמיד אותי בהם

אם זה במקצוע

אם זה בעבודה

אם זה בחיים עצמם

או בכל מקום אחר.

כשיש קשיים הם לא מגיעים סתם.

הם מגיעים על מנת שנוכל לצלוח אותם ישר ולא בעקיפין

כי כשצולחים בעיה בעקיפין היא מתגברת וגדלה וחוזרת לרוב.

אבל אחרי הכל

כמה ששברתי את הראש

כמה שרציתי להתייאש

כמה שהתרוממתי חזרה למעלה

לא חשבתי על לוותר על חלומות מסוימים

כי בסוף אחרי שמצאתי את מה שאני רוצה ללמוד

הבנתי שלא חיפשתי עמוק מספיק

כי מה שאני רוצה בעצם עמד לי מול הפנים

תשוקה אמתית שנוצרה עוד בגיל 15.

בסך הכל הקשיים תמיד יעמדו בחיים

חשוב לדעת איך לעבור אותם בהצלחה.

לא לוותר ולא לברוח.

שבוע טוב (:

Lady_Isabella