הגעתי למסקנה שלא מכירים אותי מספיק, במיוחד לא מהפוסט היכרות העלוב של לפני חצי שנה.

החלטתי לכתוב כמה משפטים קצרים שאולי לא יגידו לכם יותר מדי, אבל לא יודע למה הרגשתי צורך.

אני כותב תמיד במודגש כי אני שונא את הכתב הרגיל וגם אני מרגיש שאני מוגדש לוקחים אותי יותר ברצינות ותמיד שמים לב אליי.

אני מאוד אוהב שינויים, התחרפנתי מהעיצוב הקודם אחרי שבוע אבל לא שיניתי כי לא היה לי כוח.

המטרה העיקרית שלי בחיים זה להיות מפורסם, אבל לא בגלל הכסף והתהילה, בגלל התשומת לב הבלתי פוסקת ובגלל שאני אוכל לעשות מה שאני אוהב ותמיד יהיו כמה שיתמכו בי. תקראו לי שטחי, אולי אני כן, אבל בינתיים אני לא משתנה.

זה מעצבן אותי שאין תגובות, כי דעות של אנשים זה דבר מאוד חשוב לי.

הדבר שהכי מחרפן אותי זה שמייבשים אותי ובמיוחד שכותבים מלא נקודות בסוף משפט.

ארגנטינאי מרוקאי שנראה ארגנטינאי עם עצבים של מרוקאי ודאגות של פולנייה.

נדיב. שיש אני תמיד נותן. אני לא סובל עודפים, עודף מזכיר לי עודף משקל ועודף משקל זה לא דבר טוב.

עקשן, ירשתי מאמא. אני לא מוותר עד שאני משיג את מה שאני רוצה.

בטוח מאוד בחלומות שלי.

אוהב להצחיק כי ככה אני מרגיש שאוהבים אותי.

מחכה לגיל 16 כדי לעשות קעקוע בגב התחתון, בזרוע, בזרוע השנייה, כף יד שמאל, עורף, מאחורי האוזן, האצבע של יד ימין וכף רגל שמאל.

שונא שמסתירים ממני דברים.

אוהב להיות אחראי.

אוהב לחץ.

אוהב להזיע מריקוד.

וזהו להפעם, מקווה שהכרתם יותר צדדים בי.