יומנה של אומפה-לומפה.

נמאס לי שאני לא יכולה לעמוד על שלי מול הזונות הפרחות האלה שמסתובבות במסדרון עם הפרצוף מפוצץ המייקאפ שלהם והתחת שהם דואגות להבליט בצעדים שלהם וכל הפמליה שמשתרכת מאחוריהם… חסר רק סלואו מוושן וזה כבר הפך לסרט.

איזה סרט? הסרט שלי. הסרט של ילדה בודדה שסבלה כל כך בכיתה ז׳. ילדה שהשפילו אותה והיא מעולם לא ידעה לעמוד על שלה. ילדה שהקטינו אותה, שגרמו לה להרגיש שהיא לא שווה. ילדה שאפילו היום מפקפקת אם יש אמת בדבריהם של כל מי שהשפיל אותה אי פעם.

והיא גם תוהה אם יש להם מושג מה היא מרגישה. אם יש תוצאות להעלבות שלהם. כי אלה העלבות. ומזה – נ ע ל ב י ם .

והכאב בבטן ובראש והכמעט התעלפויות ולחץ דם וסחרחורות ובחילות והניסיון לפצוע את עצמך והחיוך שאתה אפילו כבר לא מנסה ״ללבוש״ בבצפר כדי להראות לעולם שלא אכפת לך למרות שבעצם כן. והרגע הזה שהכל עוצר והעולם נופל עלייך והלחיים שלך שורפות מבושה ואתה מנסה לעכל, והדמעות בגרון שמתפרצות רק בבית… והכאב, אוח הכאב. שתוקף אותך בכל עת שירצה. הבושה. ההיסוסים. הרצון העז למות. האהבות שאתה שומר עמוק בלב כי אף אחד לא יירצה ילדה מכוערת שלא שווה.

ובאמת שלפעמים אני מסתכלת במראה ופשוט אומרת ״איכס. למה נוצרת בכלל אם את כל כך דוחה?״

והבכי… שהכרית סופגת עד שאתה נרדם. וזה קורה לי שוב ואני עדיין לא יודעת לעמוד על שלי. ואם היה לי אומץ כבר הייתי מתאבדת. אבל לא היה לי.

וגם אתמול, כשיצאתי להתרים למען אגודת איל״ן, פרחה אחת פשוט אמרה לי להתרחק עם עוד ידידה שלי. פשוט אמרה לנו לא להתקרב בטון המצווה שלה. ושתקתי. ולא אמרתי כלום. כי הן המלכות ואני? משרתת פשוטה. כי אי אפשר לעשות הפיכה, וכל הבנות. אבל כל הבנת בכיתה שלי (חוץ מידידות וחברות קרובות) כוללללן פרחות מגעילות. ואותן אוהבים. כי הן בטוחות בעצמן והן יפות ולהן יש חבר. והאחרות נידונות להיות לבד ומנודות. לא צוחקים איתן, אלא עליהן.

ואני מבקשת מכל מי שתקרא את זה באשר היא והיא מקובלת שמקטינה אחרים ולא להתחכם :

תפסיקו. פשוט תפסיקו, כי אין לכם מושג עד כמה זה כואב כשאתן עושות את זה לנו. כי אם כבר, אתן שוות פחות בגלל ההקטנות שלכן, ולא מגיע לכן להנות מהחיים אם אתן מתנהגות ככה. ותשנו את זה. אם רק לכן מקשיבים, אז רק אתן תעשו את השינוי. לא ההורים חסרי האונים, לא המורים חסרי השכל שיושבים רגל על רגל ועושים כלום – א ת ן. אז בבקשה תחסכו סבל ממני ומעוד המון אחרות ותפסיקו. פשוט די.

ועכשיו אני רוצה לומר את השם האמיתי של כל הזבלות שזה נוגע אליהן, ושאתן יודעות מי אתן, ואלה :

לין, רון, מאיה, עדן, אריאל, שובל, נועם, גל, קורל, גאיה, הילה, עדן, ירין, הדר ועוד מלא מלא פקאצות שצריך לרצוח בפומבי,

די !!!!

ושתזד*** האנונימיות