יומנה של אומפה-לומפה.

שני בנים - דילן שההתגברות עליו לא סופית בכלל, מסתבר

ושגם אני לא חושבת שהולך להתייחס אליי אי פעם אבל מתרגלים מהניסיון לצערי הרב מאוד מאוד

ועוד אחד חדש לרשימה - ההוויאן, דפקט אחד שרואה דוקטור הו שרק בגלל זה התחיל כל הקשר הגדול מאוד שלנו (מדברים בסמסים רק על דוקטור הו כולל שתיקות מביכות וטעויות דביליות מהלחץ) תאמינו לי שגם לי אין מושג איך אהבתי את האידיוט הזה

כמו שאמרתי בפוסט הקודם קודם לפלייליסט שלי נוספו לאחרונה גם וואן דיירקשן

אבל זה לא אומר שהפסקתי לאהוב את ברונו ולשמוע שירים שלו ואני חושבת שאני אחת החוליגאניות הגדולות ביותר בארץ, כן

התחלתי לכתוב פאנפיקים ו-וואן שוטים וכל הזבל הממכר הזה

אבל בבלוג סיפורים אני לא מעדכנת כי חבל לי שבלוגים שלא יודעים לכתוב מקבלים במקרה הפחות טוב 30 תגובות ואני בקושי 2 וזה עצוב כי אני באמת חושבת שאני אחת היחידות בישרא שאשכרה יודעות לכתוב נורמלי לפי החוקים.

בסיפורים בלבד.

קיבלתי 100 במיצב באנגלית ו82 במתמטיקה, והתכוננתי די חזק לאיזה מבחן מסריח בהיסטוריה אז אני מצפה לציון טוב אבל חוץ מזה הממוצע שלי... טוב, ממוצע. מינוס.

יש תחרות כתיבה בעיר שלי (אה בעצם אתם יודעים שאני בראשון אז מהכפת לי) ושחיתי באושר היום אבל אז קלטתי שאין לי סיפור קצר להגיש אז אני תקועה במחשבות וחיפוש אחריי ההשראה הארורה שמאכזבת אותי ממש עכשיו

אני רוצה פאקינג פייסבוק ונמאס לי להיות כזאת חסרת פייסבוק ובאלי באלי באלי פייסבוק.

עשיתי טאמבלר

יש רגעים שאני רוצה למות ומיד אחריי זה נהנית מהחיים המדהימים שלנו

אני כרגע אדישה

אני רוצה להכיר חוליגאן בוייייז♥

אני רוצה כבר להחליף ת'עיצוב המסריח כי כבר נמאס לי ממנו. זה לא קורה כרגע.

אני חייבת לעדכן ת'רשימות

לפחות את הTO DO

פיס .